פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קג ו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''הרי"ף, הרמב"ם והשו"ע''' פסקו המשנה כצורתה, אמנם '''הירושלמי, ר"ת והרא"ש''' סוברים שמקח טעות בכפליים בטל אפילו בקרקעות, ולכן העמידו שמדובר ברישא שלאחר שמכרה שווה מאה במאתיים הוקרה הקרקע ולכן אין הקונה רוצה לחזור בו, אחרת היה חוזר בו מהמקח וממילא היתומים לא היו יכולים לקבל את הרווח. ובסיפא העמידו שלאחר שמכרה שווה מאתיים במנה הוזל המקח, ולכן לא יועיל לה לחזור מהמקח, וחידשו שאע"פ שלכאורה אם המקח בטל נמצא שההוזלה נעשתה ברשות היתומים, מ"מ כיוון שהיתה כוונתה למכור הקרקע עבור כתובתה, נחשב כאילו הקרקע ברשותה. | '''הרי"ף, הרמב"ם והשו"ע''' פסקו המשנה כצורתה, אמנם '''הירושלמי, ר"ת והרא"ש''' סוברים שמקח טעות בכפליים בטל אפילו בקרקעות, ולכן העמידו שמדובר ברישא שלאחר שמכרה שווה מאה במאתיים הוקרה הקרקע ולכן אין הקונה רוצה לחזור בו, אחרת היה חוזר בו מהמקח וממילא היתומים לא היו יכולים לקבל את הרווח. ובסיפא העמידו שלאחר שמכרה שווה מאתיים במנה הוזל המקח, ולכן לא יועיל לה לחזור מהמקח, וחידשו שאע"פ שלכאורה אם המקח בטל נמצא שההוזלה נעשתה ברשות היתומים, מ"מ כיוון שהיתה כוונתה למכור הקרקע עבור כתובתה, נחשב כאילו הקרקע ברשותה. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:02, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
אלמנה שהיתה כתובתה מאתים, ומכרה שוה מאה במאתים או שוה מאתים במאה, נתקבלה כתובתה (משנה צח,א ע"פ רי"ף ורמב"ם, דלא כר"ת ורא"ש).
הרי"ף, הרמב"ם והשו"ע פסקו המשנה כצורתה, אמנם הירושלמי, ר"ת והרא"ש סוברים שמקח טעות בכפליים בטל אפילו בקרקעות, ולכן העמידו שמדובר ברישא שלאחר שמכרה שווה מאה במאתיים הוקרה הקרקע ולכן אין הקונה רוצה לחזור בו, אחרת היה חוזר בו מהמקח וממילא היתומים לא היו יכולים לקבל את הרווח. ובסיפא העמידו שלאחר שמכרה שווה מאתיים במנה הוזל המקח, ולכן לא יועיל לה לחזור מהמקח, וחידשו שאע"פ שלכאורה אם המקח בטל נמצא שההוזלה נעשתה ברשות היתומים, מ"מ כיוון שהיתה כוונתה למכור הקרקע עבור כתובתה, נחשב כאילו הקרקע ברשותה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.