פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קג ח: הבדלים בין גרסאות בדף

'''הגמרא''' מסתפקת בשליח למכור כור שמכר לתך אם המכירה קיימת, ומביאה ראיה ממשנה זו שהמכר לשלושת הראשונים קיים, ודוחה שיש להעמיד במכרה שדות חלוקות. '''ר' האי''' פסק שהמכירה קיימת ואילו '''הרי&quot;ף, הרמב&quot;ם והשו&quot;ע חו&quot;מ''' סי' קפב פסקו שהמכירה בטלה, וכתבו '''הרא&quot;ש והטור''' שלדעת הרי&quot;ף צריך להעמיד את משנתנו בשדות חלוקות, אולם '''הרמב&quot;ם''' כתב המשנה כצורתה. '''הב&quot;י והד&quot;מ''' תירצו שיש לחלק בין שליח לאלמנה שהנכסים בחזקתה ואינה נחשבת כשליחה, והגמ' אכן יכלה לתרץ כך אלא שהעדיפה לתרץ לפי סברת המקשן, ועפי&quot;ז פסק '''השו&quot;ע''' את המשנה כצורתה, ואילו '''הב&quot;ש''' חלק וכתב שלא נראה לדחות הסוגיא אלא מסתבר שהרמב&quot;ם סמך על דבריו שבהל' שלוחין, וא&quot;כ להלכה המכר לכולם בטל אא&quot;כ היו שדות מחולקות<ref>הטור בחו&quot;מ כתב שהרא&quot;ש לא הכריע ואילו אצלנו כתב שהכריע כר' האי ולכן יש לא צריך להעמיד בשדות מחולקות, והב&quot;י תמה על הסתירה, והד&quot;מ תמה על תמיהתו, שהרי יש לחלק כנ&quot;ל בין שליח לאלמנה. וצ&quot;ע, כי מ&quot;מ קשה שכן הרא&quot;ש עצמו לא הזכיר חילוק זה, וכיצד חידש הטור מעצמו שהרא&quot;ש מחלק בכך, ובפרט שהרא&quot;ש עצמו וכן הטור כתבו בדעת הרי&quot;ף שלשיטתו יש להעמיד בשדות מחולקות (למרות שהרי&quot;ף עצמו לא הזכיר את אוקימתת הגמ' להלכה).</ref>.

==הערות שוליים==