פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קטו ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קטו ג

סעיף ג[עריכה]

הנודרת ואינה מקיימת, תצא בלא כתובה^א (כתובות עב,א משנה). הגה: וכן אם עברה על השבועה או על החרם (הגהות מיימ' פ"ד). אבל אם היא מביאה עדים שגם הוא עובר על נדרים ושבועה וחרם, לא אבדה כתובתה אף אם היא עוברת (מהר"ם,בתשובת מיי' ובתשובת הרשב"א סימן תתס"ו). אשה שהמירה דתה וחזרה בה, אינה אלא כעוברת על דת, ולא הפסידה כתובתה אלא אחר התראה^ב (תשובת הרא"ש כלל ל"ב).

א. עקרה: תרוה"ד,ח"מ – מסתפקים אם יכול בעלה לטעון שלולא נדרה היה מתרחש להם נס והיתה יולדת. וכתבו שבדור הזה שפרוצים בנדרים צריך לדקדק היטב לפני שמוציאים אשה ללא כתובה מטעם נדרים. בפת"ש סק"ב הבין מכך שאין לנו לפסוק בזה"ז להוציא ללא כתובה מחמת נדרים.

ב. אשה שהמירה דתה מאונס: שו"ת רא"ש – אע"פ שהיתה צריכה למסור נפשה מ"מ כיוון שאינה מכשילה את בעלה אינה נחשבת עוברת על דת, אך יש לומר שנחשבת עוברת מצד שיש לבעלה תקלה שיהיה לילדיו לעז גדול שאימם היתה בין הערלים, ומ"מ צריך להתרות בה. מהרמ"א משמע שלא הסתפק אלא הכריע שנחשבת עוברת על דת, ולכן אם התרה בה הפסידה כתובתה. בפשטות נראה לפי"ז שבפורקת עול שאינה הולכת בין הערלים ונאמנת לבעלה אין חשש לעז ואינו יכול להפסידה כתובתה, אם הולכת למקוה ואינה מכשילתו.

המירה במזיד: רמ"א: לא חילק.

ט"ז,ח"מ: הקשו ששו"ת הרא"ש עסק דוקא באונס, אך במזיד דינה כזינתה שמפסידה אף ללא התראה.

ב"ש: יישב את הרמ"א, שפסק כן לשיטתו בסי' ז שפסק כמקילין שהממירה מרצון אין דינה כזינתה אלא צריכה התראה. אמנם הב"ש עצמו פוסק שדינה כזינתה. כן דעת הרבה פוסקים שם ואפילו אם נתייחס לכך כספק הריהי נאסרת מספק, ואע"פ שהוי איני יודע אם פרעתיך, הואיל וסו"ס גרמה לעצמה להיאסר אין לה כתובה.

הנשבעת שאם תעשה דבר מסויים יוכל לגרשה בע"כ: ב"ש – יכול לגרשה בע"כ, משום שהחרם נתקן לטובתה ורשאית למחול אלא שבד"כ יכולה לחזור ממחילתה וכאן אם תחזור תעבור על שבועתה ויוכל לגרשה בע"כ מדין עוברת על דת, וא"כ ממ"נ יכול לגרשה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.