פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיב יד: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיב יד

סעיף יד[עריכה]

היו מועטים בשעת מיתה ונתרבו אחר כך, הבנים יורשים אותם כדין מרובים. הגה: וי"א אפילו עמדו כבר בדין ופסקו להם דין נכסים מועטים, כיון שנתרבו חזרו לדין מרובים, ואפילו חזרו אחר כך ונתמעטו יש להם דין נכסים מרובים ונתמעטו (טור). ואפילו לא נתרבו, אם קדמו הבנים ומכרו נכסים מועטין, מכרן קיים (ב"ב קמ,א). הגה: ונדחו הבנות אפי' ממעות שקבלו מן המקח (טור בשם הרא"ש, דלא כר' האי). וי"א דדוקא קודם שהחזיקו הבית דין הבנות בנכסים (טור בשם רש"י והרא"ש).

ב"ב קמ,א: מועטין ונתרבו מאי? ברשות יורשין קיימי הלכך ברשות יורשין שבוח, או דלמא סלוקי מסלקי יורשין מהכא? תא שמע דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן יתומין שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו. התוס' מבארים שבמועטים ונתרבו לא הולכים לפי מה שהיה בשעת מיתה, בשונה מכתובת בנין דכרין, משום שאיננו רוצים לעקור ירושה מהתורה.

מועטים ונתרבו: רש"י,רמב"ן: דוקא אם נתרבו לפני שבי"ד העמידו הנכסים ביד הבנות.

תוס',רשב"א,רא"ש,רמ"א: אף לאחר מכן.

קדמו ומכרו נכסים מועטים:

רש"י,רמב"ן,רא"ש,רמ"א: דוקא אם מכרו לפני שבי"ד העמידו הנכסים ביד הבנות.

תוס',רשב"א: אף לאחר מכן. הטור הביא את המחלוקת ואילו לגבי מועטים ונתרבו סתם כתוס' שאף לאחר מכן, ותמה הב"י שהרי הרא"ש כאן סובר כרש"י, והדינים תלויים זה בזה כמבואר בגמ', וא"כ מדוע סתם שם הטור שלא כיוצא מהרא"ש כאן, אולם הב"ש העיר שהרא"ש עצמו חילק בין הדינים.

לאחר תקנת הגאונים: ר' האי: לאחר תקנת הגאונים, הן ניזונות מהדמים שקיבלו הבנים מהמכירה, מכיוון שהדמים הם כתחליף לקרקעות וכאילו ירשו המעות מאביהם.

רא"ש,רמ"א: הדמים אינם כתחליף אלא כדבר חדש שלא ירשו מאביהם, ולכן אינן ניזונות מהם. השו"ע חו"מ קז,ד כתב שיש מי שאומר שגובה מהדמים וי"א שלא, וביאר הב"ש שהרמ"א שם לא השיג על השו"ע שלא הכריע משום ששיעבודא דאורייתא ולכן היורשים והמלווה שווים משא"כ אצלנו שמזונות הבנות מדרבנן ולכן היורשים מוחזקים. ועיין ב"ש בסי' צג,כא ששם הרמ"א סבר כן לא משום דעת ר' האי אלא משום דעת הטור שחייב מדין הזקת שיעבוד, ודוקא בדאורייתא מחייבים, משא"כ בדרבנן כמו שלא מחייבים במטלטלין שגבייתם מדרבנן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.