פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיז ה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
'''ח"מ''' – צ"ע למעשה אם נחשב כמום ופטור מכתובה וכן מקנס לאחר השידוכין. דן במצורעת שנתרפאה לפני הנישואין אך יש חשש שיחזור כדברי הגמ' "לא ישא ממשפחת מצורעים". '''הב"ש''' כתב שלכאורה מוכח שאין זו טענה מכתובות עד,ב: "תנו רבנן הלכה אצל חכם (לאחר הנישואין) והתירה מקודשת; אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת. מה בין חכם לרופא? חכם עוקר את הנדר מעיקרו ורופא אינו מרפא אלא מכאן ולהבא". אם היתה זו טענה, היתה הגמ' מחלקת שברופא יש חשש שיחזור. ודחה הב"ש שיתכן שקמ"ל שם שאף אם ידוע שנתרפאה לגמרי אינה מקודשת. | '''ח"מ''' – צ"ע למעשה אם נחשב כמום ופטור מכתובה וכן מקנס לאחר השידוכין. דן במצורעת שנתרפאה לפני הנישואין אך יש חשש שיחזור כדברי הגמ' "לא ישא ממשפחת מצורעים". '''הב"ש''' כתב שלכאורה מוכח שאין זו טענה מכתובות עד,ב: "תנו רבנן הלכה אצל חכם (לאחר הנישואין) והתירה מקודשת; אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת. מה בין חכם לרופא? חכם עוקר את הנדר מעיקרו ורופא אינו מרפא אלא מכאן ולהבא". אם היתה זו טענה, היתה הגמ' מחלקת שברופא יש חשש שיחזור. ודחה הב"ש שיתכן שקמ"ל שם שאף אם ידוע שנתרפאה לגמרי אינה מקודשת. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:05, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
אם יש מרחץ בעיר והיו לו קרובים שם, אינו יכול לומר: לא ידעתי מומין אלו, ואפילו מומין שבסתר, מפני שהוא בודק ע"י קרובותיו וחזקתו ששמע ונתרצה. ואם אין שם מרחץ, או שלא היו לו שם קרובים, טוען במומין שבסתר (משנה כתובות עה,ב). ונכפה לעתים ידועים, הרי הוא כמומי סתר (עז,א). אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון, שחזקתו ששמע ונתפייס (משנה עה,ב). (המשתנת במטה תמיד, י"א דלא הוי מום (ב"י בשם הרשב"א). וי"א דהוי מום (ב"י), וכן נראה לי עיקר. טען על אשתו שהיא מצורעת, הוי מום) (ב"י).
מום שנתרפא לפני הנישואין ויש סיכון שיחזור:
ח"מ – צ"ע למעשה אם נחשב כמום ופטור מכתובה וכן מקנס לאחר השידוכין. דן במצורעת שנתרפאה לפני הנישואין אך יש חשש שיחזור כדברי הגמ' "לא ישא ממשפחת מצורעים". הב"ש כתב שלכאורה מוכח שאין זו טענה מכתובות עד,ב: "תנו רבנן הלכה אצל חכם (לאחר הנישואין) והתירה מקודשת; אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת. מה בין חכם לרופא? חכם עוקר את הנדר מעיקרו ורופא אינו מרפא אלא מכאן ולהבא". אם היתה זו טענה, היתה הגמ' מחלקת שברופא יש חשש שיחזור. ודחה הב"ש שיתכן שקמ"ל שם שאף אם ידוע שנתרפאה לגמרי אינה מקודשת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.