פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ט|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנד|ט}}


== סעיף ט | חבית של מים ==
<blockquote>הברייתא אומרת (שם) שאסור לנחתום למלאות חבית של מים ערב שבת עם חשיכה ולתת אותה בתנור, ואם עשה כך אסורים בכדי שיעשו.
</blockquote>
נחלקו הראשונים מדוע אין את ההיתר של 'קדירתא חייתא' במים:
◄'''תוספות, רא&quot;ש וטור:''' שמא ימצא את המים שהתקררו במוצאי שבת ויבוא לחתות בהם שיהיו לו חמים לאלתר.
◄'''רמב&quot;ם:''' מפני שמים לא צריכים בישול מרובה ויש חשש שיבוא לחתות בהם.
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע'''<ref>שו&quot;ע לא כותב את טעמו של הרמב&quot;ם, אלא כותב 'כיוצא בו', ומשמע שטעם ההלכות, של תורמוסין ומים, דומה, ששניהם אסורים מצד מהירות הבישול שיש בהם. אמנם במשנ&quot;ב ביאר שלמרות שאפשר לשתות מים בעודם חיים נאסרו כי החימום מועיל להם מאוד. ונראה מדבריו שהשו&quot;ע אסר (למרות ששותים מים חיים) לא בגלל שבישול המים קצר (כרמב&quot;ם) כמו בתורמוסים אלא מטעם שונה. וצ&quot;ב.</ref>'''.'''
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>למרות שמים טובים כמות שהם חיים, אין דינם כפירות חיים שהותרו בסעיף ד', כיוון שאינם טובים כמו פירות חיים '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם היה זמן מערב שבת שהמים יכלו להתחמם, אפילו לא כל צרכם, מותר להשהותם לדעת הרמ&quot;א שהתיר אם התבשל בן דרוסאי (ולעניין חמין נראה מהביה&quot;ל שם שצריך חצי בישולם) '''(משנ&quot;ב ושער הציון)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>גם בזה מותר אם זה בתנור גרוף וקטום או בתנור שסגור בטיט<ref><p>גם בזה נראה שהתיר רק לדעת הרמ&quot;א בסעיף א.</p></ref> '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ט | חבית של מים ==
<blockquote>הברייתא אומרת (שם) שאסור לנחתום למלאות חבית של מים ערב שבת עם חשיכה ולתת אותה בתנור, ואם עשה כך אסורים בכדי שיעשו.
</blockquote>
'''''◄'''''תוספות, רא&quot;ש וטור: אין את ההיתר של 'קדירתא חייתא' במים שמא ימצא שהמים התקררו לפני מוצאי שבת, ויבוא לחתות בהם שיהיו לו חמים לאלתר.
'''''◄'''''רמב&quot;ם: מפני שמים אינם צריכים בישול מרובה, יש חשש שיבוא לחתות בהם.
<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע<ref>'''שו&quot;ע''' לא כותב את טעמו של '''הרמב&quot;ם''', אלא כותב 'כיוצא בו', ומשמע שטעם ההלכות, של תורמוסין ומים, דומה, ששניהם אסורים מצד מהירות הבישול שיש בהם. אמנם '''במשנ&quot;ב''' ביאר שלמרות שאפשר לשתות מים בעודם חיים נאסרו כי החימום מועיל להם מאוד. ונראה מדבריו '''שהשו&quot;ע''' אסר (למרות ששותים מים חיים) לא בגלל שבישול המים אינו ארוך (כרמב&quot;ם) כמו בתורמוסים, אלא מטעם שונה. וצ&quot;ב.</ref>.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>למרות שמים טובים כמות שהם חיים, אין דינם כפירות חיים שהותרו בסעיף ד', כיוון שאינם טובים כמו פירות חיים (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם היה זמן מערב שבת שהמים יכלו להתחמם, אפילו לא כל צרכם, מותר להשהותם לדעת הרמ&quot;א שהתיר כשהתבשל בן דרוסאי (ולעניין חמין נראה מהביה&quot;ל שם שצריך חצי בישולם) (משנ&quot;ב ושער הציון).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>גם בזה מותר אם זה בתנור גרוף וקטום או בתנור שסגור בטיט<ref><p>גם בזה נראה שהתיר רק לדעת '''הרמ&quot;א''' בסעיף א, ולא '''לרמב&quot;ם ושו&quot;ע'''.</p></ref> (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־19:07, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רנד_ט&oldid=147317"