הרב עזריאל הילדסהיימר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
ב-1869 הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית של ברלין לכהן כרבה. בתפקיד זה היה עליו להתמודד עם אברהם גייגר ששימש כרב הרפורמי של העיר. לאחר שהגיע לברלין המשיך במפעליו. פתח בית מדרש להכשרת רבנים דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של מאיר (מרקוס) להמן - עורך העיתון איזראליט התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. למרות היותו רב קהילה נהנה מעצמאות פיננסית, הקים מוסדות חסד רבים, וכן תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית בירושלים, שנקראו "בתי מחסה". נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, אתיופיה ופרס. נפטר בד' בתמוז ה'תרנ"ט בברלין. | ב-1869 הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית של ברלין לכהן כרבה. בתפקיד זה היה עליו להתמודד עם אברהם גייגר ששימש כרב הרפורמי של העיר. לאחר שהגיע לברלין המשיך במפעליו. פתח בית מדרש להכשרת רבנים דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של מאיר (מרקוס) להמן - עורך העיתון איזראליט התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. למרות היותו רב קהילה נהנה מעצמאות פיננסית, הקים מוסדות חסד רבים, וכן תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית בירושלים, שנקראו "בתי מחסה". נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, אתיופיה ופרס. נפטר בד' בתמוז ה'תרנ"ט בברלין. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*גאולה בת יהודה, '''ראשונים לציון הנה הינם-תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] ירושלים תשס"ט. | |||
[[קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל]] | [[קטגוריה: גדולי וחכמי ישראל]] | ||
[[קטגוריה: אחרונים]] | [[קטגוריה: אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | [[קטגוריה:רבנים ציוניים]] |
גרסה מ־22:59, 4 בספטמבר 2010
|
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820 - ה'תרנ"ט) - רב ומחנך יהודי גרמני, מייסד וראש בית המדרש לרבנים בברלין עד מותו. מראשי היהדות האורתודוקסית בגרמניה, וממבשרי האורתודוקסיה המודרנית. עבד במשותף עם הרב שמשון רפאל הירש במאבק נגד התנועה הרפורמית.
תולדות חייו
נולד בהלברשטאט שבגרמניה לאב יוצא העיר הילדסהיים. מגיל 17 למד בישיבה של הרב יעקב עטלינגר באלטונה. החכם רבי יצחק ברנייס שימש לו כמודל לחיקוי כדרשן. במקביל למד שפות קלאסיות. ב-1840 חזר להלברשטאדט ולמד בגימנזיה של דום. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברלין והצטרף לפקולטה לשפות שמיות ומתמטיקה. ב-1842 עבר להללה והמשיך בלימודיו, אותם סיים עם קבלת דוקטורט על נושא פרשנות התנ"ך. לאחר סיום לימודיו חזר להלברשטאט ושם נשא לאשה את הנרייטה הירש.
ב-1851 התחיל את הקריירה הרבנית שלו בהתמנותו לרב של אייזנשטט (קיס מרטון) אשר בהונגריה. בבואו לעיר התחיל הרב הילדסהיימר מיד בפעילות חינוכית והקים בעיר בית ספר לבנים, בו בנוסף ללימודי קודש למדו לימודי חול והלימודים התקיימו בגרמנית. לאחר מכן הוקם בית מדרש להכשרת רבנים שצמח מ-12 תלמידים ב-1851 עד ל-128 ב-1868, ולמדו בו תלמידים אף מארצות הברית.
ב-1869 הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית של ברלין לכהן כרבה. בתפקיד זה היה עליו להתמודד עם אברהם גייגר ששימש כרב הרפורמי של העיר. לאחר שהגיע לברלין המשיך במפעליו. פתח בית מדרש להכשרת רבנים דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של מאיר (מרקוס) להמן - עורך העיתון איזראליט התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. למרות היותו רב קהילה נהנה מעצמאות פיננסית, הקים מוסדות חסד רבים, וכן תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית בירושלים, שנקראו "בתי מחסה". נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, אתיופיה ופרס. נפטר בד' בתמוז ה'תרנ"ט בברלין.
לקריאה נוספת
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם-תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, בהוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשס"ט.