ויקישיבה:ארגז חול/מילוןראיה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (נסיונות בטרם הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
מ (נסיונות בטרם הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה)
שורה 1: שורה 1:
כח הפועל המושג ומורגש בכל מלא [[מילון הראי"ה:עולמים|עולמים]], ובכל חיי המפעלים אשר לאדם וליקום כולו. כח הפועל הכל [ע"ר א קלג, קלד].
[[מילון הראי"ה:תרגום|תרגום]] של למד [ר"מ קיז].
הכח הקדוש המופע מקדושת [[מילון הראי"ה:קרבן|קרבן]] [[מילון הראי"ה:התמיד|התמיד]], המחדש את המפעלים לטובה, בקדושת החיים של המצוה ושל [[מילון הראי"ה:הקדושה|הקדושה]] [[מילון הראי"ה:והטהרה|והטהרה]] המעשית שהוא בא מיסוד של [[מילון הראי"ה:"לאשי"|"''' לאשי '''"]] [ע"ר א קכט].
תרגום של למוד, <בעברית הוא ג"כ ממקור הארמי> ובא על המדרגה הירודה של הלמוד, הצד המתנוצץ אל התלמיד משפעתו של הרב, כתכונת האחורים לעומת הפנים [שם פג].
==="אִשֶּׁה לד'" ===
הלומד מאחר, והוא בערך העתקה ואחורים של הפנים המאירים באור השכל המקורי. ההתלמדות האולפנית, מדת התרגום, שהוא הכשר וחינוך המביא אל המעמד המקורי העתיד [עפ"י שם קיג].
הלימוד המתורגם, לימוד חינוכי, לימוד מכשיר, <שמביא באחריתו ללמוד מקורי, להבנת הלב> [עפ"י שם קיח].
ע' במדור אותיות, למ"ד.


תכונת המפעל, שהוא הנותן את הדחיפה למפעלים של בנין ושל פעולה [[מילון הראי"ה:מקודשה|מקודשה]] [שם קלב, קכט].
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מילון אלפביתי|אַ]]
כח המפעל ולהבת אש קדשו בהיותו עולה ומתעלה לרצון גבוה, "שאמר ונעשה רצונו" [עפ"י ע"ר א קסד].
אִשֶּׁה - '''"לאשי" ''' - התכן המקודש של [[מילון הראי"ה:הקרבן|הקרבן]], הכולל בתוכו את הקו הראשי של מטרת [[מילון הראי"ה:הקדש|הקדש]] הזאת בצורת המגמה של הפעלת פעולות החיים, שיהיו נמשכות ע"פ ערך הפלא הקדוש של ההתאחדות [[מילון הראי"ה:האלהית|האלהית]] ברוח [[מילון הראי"ה:האומה|האומה]]. <כח האש וחומו הוא הפועל הגורם להמפעלים שיעשו, וכן היא המטרה של הופעת הקדש שע"י הארת הקרבן על כל מפעלי החיים> [עפ"י שם קכח־ט].
להופעת הפעולות הקדושות [עפ"י שם קכט].
ע' לקמן במדור זה, עולה, כליל לאישים.
 
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מילון אלפביתי|אִשֶּׁה]]

גרסה מ־10:42, 23 באוגוסט 2012

תרגום של למד [ר"מ קיז]. תרגום של למוד, <בעברית הוא ג"כ ממקור הארמי> ובא על המדרגה הירודה של הלמוד, הצד המתנוצץ אל התלמיד משפעתו של הרב, כתכונת האחורים לעומת הפנים [שם פג]. הלומד מאחר, והוא בערך העתקה ואחורים של הפנים המאירים באור השכל המקורי. ההתלמדות האולפנית, מדת התרגום, שהוא הכשר וחינוך המביא אל המעמד המקורי העתיד [עפ"י שם קיג]. הלימוד המתורגם, לימוד חינוכי, לימוד מכשיר, <שמביא באחריתו ללמוד מקורי, להבנת הלב> [עפ"י שם קיח]. ע' במדור אותיות, למ"ד.