ירידת בני ישראל למצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
(פתיחת ערך חדש. החלק על התיאור המקראי לקוח בחלקו מויקישיבה פרשת ויגש.) |
(קטגוריות) |
||
שורה 36: | שורה 36: | ||
*[[ארכיאולוגיה מקראית]] | *[[ארכיאולוגיה מקראית]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פסח|*]] | |||
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]] | |||
[[קטגוריה:ספר בראשית]] | |||
[[קטגוריה:דורו של יעקב]] |
גרסה מ־19:30, 7 ביולי 2013
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
אחרי שיוסף הצדיק נתוודע לאחיו, הציע להם יחד עם אביהם יעקב אינו לבוא להתגורר במצרים, עקב הרעב שהיה בכנען. משפחתו של יעקב, 70 נפש, ירדו למצרים ושם השתקעו, ואחרי שנהיו לעם רב, פרעה שיעבד אותם לעבודת פרך.
תיאור הירידה וההסתגלות, במקרא ובתורה שבעל פה
עקב רעב בארץ כנען, אחי יוסף ירדו למצרים לקנות תבואה ומזון. כשהגיעו, יוסף זיהה אותם, והם לא זיהו אותו, והאחים השתחוו לפני יוסף, ובכך נתקיים מה שחלום יוסף שעתידים האחים להשתחוות לפניו. יוסף ניצל את ההזדמנות כדי ליצור מצב שבו האחים יזכו לתקן את העוון של מכירתו: יוסף ביקש שבנימין יירד למצרים בתור הוכחה שאינם מרגלים, ובנימין נתפס על עלילת גניבת הגביע, כך שהאחים נצרכו למסור נפש כדי למנוע מאסרו של בנימין במצרים (מתוך רצון שלא לצער את אביהם יעקב), ובכך התכפר להם (במידת מסוימת) על מה שמכרו את יוסף למצרים וציערו את יעקב.
בפרשת ויגש מסופר שבסוף יוסף נתוודע לאחיו, והזמין אותם לבאו להתגורר במצרים יחד עם יעקב אביהם וכל רכושם, מפני הרעב שבארץ כנען.
והסביר להם יוסף, שירידה זו היתה תוכנית האלקים, ולשם כך גיגל האלקים את הדברים באופן שיוסף יימכר דוקא למצרים ושם יהיה למושל: "הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (ה') - אתם חשבת שהבאתם לאסון, מסתבר כי אלוקים חשב אחרת - התוצאה חיובית.
גם פרעה שולח הזמנה לבני-יעקב ומורה להם :"וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ"(י"ח). ואפילו עגלות הוא שולח עימם כדי להוביל את המטען.
יעקב שלח את יהודה לפני כולם, כדי לייסד מקום לימודים, ורק לאחר מכן ירדו שאר בני המשפחה.
בטרם ירדו למצרים, יעקב זוכה להבטחה ב"בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה" (חלום אחרון לספר בראשית) :"...אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם-עָלֹה" (מ"ו,ג'-ד').
בשבעים נפש ירדו למצרים: "בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל-זַרְעוֹ" (ז'). בני יוסף שנולדו במצרים נכללים בחבורה.
יעקב ונבחרת מבניו באים אל פרעה מלך מצרים. ובפגישה "...וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת-פַּרְעֹה" (מ"ז,ז'). מלך מצרים נותן :"לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ" (י"א), בארץ גושם.
יוסף דאג שאביו ואחיו יהיה בעלי זכויות זהים לשאר העם המצרי: "וְאֶת-הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם וְעַד-קָצֵהוּ"(כ"א) - מחמת חיסרון המזון בשנות הרעב (והצורך לקנות מזון ממחסני פרעה), העם המצרי מכרו את קרקעותיהם לפרעה, ולאות לכך יוסף העביר אותם ממקום למקום, שיבינו שכבר אינם מעלים על הקרקע. בכך הוא משווה את מעמדם לאלו של בני יעקב: אלו ללא אדמה משלהם וגם אלו באותו מצב.
ירידת שמיים למצרים בממצא הארכיאולוגי
1. בציור קיר מקבר בני חסן שבמצרים התיכונה, מתוארת שיירת סוחרים היורדת למצרים. בציור ניכרים כמה פרטים שתואמים מאוד לסיפור ירידת אחי יוסף למצרים: היו לבושים ב"כתונת פסים", שזהו הלבוש האהוב על בני יעקב וכפי שספרת התורה (ספר בראשית לז ג), היו רועי צאן (בראשית מו לב), וירדו עם ליווי של מצריים (כפי הנצרך לכל החמורים והמתנות ששלח להם יוסף, עיין בראשית מה כג). כמובן אין מזה ראיה שהציור היה על אחי יוסף דווקא, אבל זו הוכחה שאכן שמיים היו יורדים למצרים ושאכן היו יורדים כדרך המסופר בתורה.
גם בתבליטים שונים במצרים העתיקה, מתואר על שבטים שמיים שירדו למצרים לשם מקח וממכר ואף כדי להיאחז באדמתה.
2. ברשימה מאמצע המאה ה-15 לפנה"ס, נמנים נכבדים מארץ כנען אשר הגיעו לחצר פרעה על מנת לקבל תבואה ושיכר.
3.בפפירוס אנסטאסי ו', מודיע פקיד אחד משומרי גבול מצרים, על נדידת שבט רועים מאסיא למצרים, וכך כתב: "אני מוציא לפועל כל שליחות המוטלת עלי במסירות איתנה כנחושת. איני מתרשל... סיימנו להניח למשפחות השוסים מאדום לעבור את מבצר מרנפתח אשר בת'כו אל הבריכות של פיתום של מרנפתח אשר בת'כו להחיות את נפשותיהם ואת מקניהם, על פי רצון פרעה".
4. יעקב אבינו במצרים: נמאצו חותמות עם השם "יעקב" או "יעקב אל" (יעקב-ישראל?), והיה משליטי מצרים[1]. [ואולם מבחינת התיארוך, ממצא זה מתאים יותר אם נחשיב את עלייתו של יוסף למלך בתקופת ההיקסוס. ומ"מ אף אם עליית יוסף היתה לפני תקופת ההיקסוס, יש לראות בממצא זה סימן להשפעת בני ישראל על מצרים, ושמירת השם "יעקב" כהיותו שם יוקרתי בתודעה המצרית].
ראה עוד
הערות שוליים
- ↑ Albright, W.F. 1934. The Vocalization of the Egyptian Syllabic Orthography. New Haven: American Oriental Society, 11