חשוד על השבועה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקון טעויות מהותיות)
(פיסוק)
 
שורה 1: שורה 1:
מי שמעידים עליו עדים שהוא חשוד להישבע לשקר או שעבר עבירה הפוסלתו להישבע. "חשוד על השבועה", אין משביעים אותו לא שבועת התורה ולא שבועת המשנה ולא שבועת היסת, מחשש שמא ישבע לשקר.
מי שמעידים עליו עדים שהוא חשוד להישבע לשקר או שעבר עבירה הפוסלתו להישבע. "חשוד על השבועה", אין משביעים אותו לא שבועת התורה ולא שבועת המשנה ולא שבועת היסת, מחשש שמא ישבע לשקר.


ב[[שבועה דאורייתא]] הדין במקרה של חשוד על השבועה, שכנגדו נשבע ונוטל (שבועות מה.). ובשניהם חשודים, נחלקו האמוראים (שם מז.) ולהלכה פסק השולחן ערוך שהנתבע חייב, אך הרמ"א פסק שיחלוקו (חו"מ סי' צב ס"ז)
ב[[שבועה דאורייתא]] הדין במקרה של חשוד על השבועה, שכנגדו נשבע ונוטל (שבועות מה.). ובשניהם חשודים, נחלקו האמוראים (שם מז.), ולהלכה פסק השולחן ערוך שהנתבע חייב, אך הרמ"א פסק שיחלוקו (חו"מ סי' צב ס"ז).
ב[[שבועה דרבנן]] הנתבע פטור, ולא תקנו שכנגדו ישבע ויטול משום שאין מתקנים תקנה לתקנה.
ב[[שבועה דרבנן]] הנתבע פטור, ולא תקנו שכנגדו ישבע ויטול משום שאין מתקנים תקנה לתקנה.



גרסה אחרונה מ־08:42, 7 ביולי 2015

מי שמעידים עליו עדים שהוא חשוד להישבע לשקר או שעבר עבירה הפוסלתו להישבע. "חשוד על השבועה", אין משביעים אותו לא שבועת התורה ולא שבועת המשנה ולא שבועת היסת, מחשש שמא ישבע לשקר.

בשבועה דאורייתא הדין במקרה של חשוד על השבועה, שכנגדו נשבע ונוטל (שבועות מה.). ובשניהם חשודים, נחלקו האמוראים (שם מז.), ולהלכה פסק השולחן ערוך שהנתבע חייב, אך הרמ"א פסק שיחלוקו (חו"מ סי' צב ס"ז). בשבועה דרבנן הנתבע פטור, ולא תקנו שכנגדו ישבע ויטול משום שאין מתקנים תקנה לתקנה.