פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעו ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | גוי שהוסיף אור
הגהות מימוניות, סמ"ג, תרומה ומרדכי: אם היה דלוק נר בבית היהודי ובא גוי והדליק נר נוסף מדעת עצמו, מותר להנות מהאור שנתווסף כל עוד הנר הראשון דולק. כמו כן אם הוסיף שמן לנר, מותר להנות כל עוד השמן הראשון דולק[1].
☜ כך פוסק שו"ע.
כלבו בשם ר"פ, טור ☜ ורמ"א: מותר למחות בגוי שבא להדליק, ואין בזה משום דיבור בענייני חולין (ב"י).
⤶ ואם מחה ובכל זאת הדליק, מותר להנות מהנר כי נחשב שהדליק לצורך עצמו. והוא שלא יערים במחאה. וכל זה בנר של הגוי, אבל בנר של היהודי צריך למחות בו (מג"א).
א. הוא הדין במדורה שמותר להנות ממנה בשעת הצורך אם הגוי הוסיף לה עצים כל עוד שלא נגמרו העצים הראשונים. (כדעה הראשונה בסעיף א שהגדירה מדורה כמו נר שאין בה חשש שמא ירבה (שער הציון)) (משנ"ב).
ב. אם הגוי עשה שאר תיקונים בנר, ועל ידי כך נוסף עוד אור, מותר להנות ממנו, כיוון שגם לפני כן היה אפשר להנות קצת מאור הנר (משנ"ב).
ג. סעיף זה שונה מסעיף א שמותר להנות מנר שהדליק הגוי לצורך עצמו, גם לאחר שסיים הגוי את מעשיו, כיוון שבסעיף א ההדלקה הייתה בהיתר, מה שאין כן בסעיף זה שטעם ההיתר הוא שאין הנאה ממעשה הגוי, וזה רק בזמן שהנר הראשון דולק (ביה"ל).
ד. גוי שבא לתקן את נר ובטעות כיבה אותו וחזר והדליקו, מותר להנות מההדלקה החדשה, למרות שהיא נעשתה עבור היהודי, משום שזה נחשב כמדליק לעצמו[2] (ביה"ל).
הערות שוליים
סעיף ד | גוי שהוסיף אור
הגהות מימוניות, סמ"ג, תרומה ומרדכי: אם היה דלוק נר בבית היהודי ובא גוי והדליק נר נוסף מדעת עצמו, מותר להנות מהאור שנתווסף כל עוד הנר הראשון דולק. כמו כן אם הוסיף שמן לנר, מותר להנות כל עוד השמן הראשון דולק[3].
☜ כך פוסק שו"ע.
כלבו בשם ר"פ, טור ☜ ורמ"א: מותר למחות בגוי שבא להדליק, ואין בזה משום דיבור בענייני חולין (ב"י).
⤶ ואם מחה ובכל זאת הדליק, מותר להנות מהנר כי נחשב שהדליק לצורך עצמו. והוא שלא יערים במחאה. וכל זה בנר של הגוי, אבל בנר של היהודי צריך למחות בו (מג"א).
הוא הדין במדורה שמותר להנות ממנה בשעת הצורך אם הגוי הוסיף לה עצים כל עוד שלא נגמרו העצים הראשונים. (כמו הדעה הראשונה בסעיף א שהגדירה מדורה כמו נר שאין בה חשש שמא ירבה (שער הציון)) (משנ"ב).
אם הגוי עשה שאר תיקונים בנר, ועל ידי כך נוסף עוד אור, מותר להנות ממנו, כיוון שגם לפני כן היה אפשר להנות קצת מאור הנר (משנ"ב).
סעיף זה שונה מסעיף א (שמותר להנות מנר שהדליק הגוי לצורך עצמו, גם לאחר שסיים הגוי את מעשיו), כיוון שבסעיף א ההדלקה הייתה בהיתר, מה שאין כן בסעיף זה שטעם ההיתר הוא שאין הנאה ממעשה הגוי, וזה רק בזמן שהנר הראשון דולק (ביה"ל).
גוי שבא לתקן את נר ובטעות כיבה אותו וחזר והדליקו, מותר להנות מההדלקה החדשה, למרות שהיא נעשתה עבור היהודי, משום שזה נחשב כמדליק לעצמו[4] (ביה"ל).
הערות שוליים
- ↑ לדעתם מותר גם אם הגוי הגביר אש במדורה (כי לדעתם אש היא כמו נר), אבל לראשונים שאסרו במדורה שמא ירבה (כנאמר לעיל בסעיף א) אסור להנות מהמדורה. (בית יוסף).
- ↑ מחמת חוסר הנעימות שבדבר. ונראה שהוא הדין בימינו, אם גוי נשען בטעות על הקיר וכיבה את האור וחזר והדליקו, או שהוציא מכשיר חשמל מהשקע בטעות והחזירו מחמת חוסר נעימות (ללא אמירה מצד היהודי), מותר להנות מההחזרה.
- ↑ לדעתם מותר גם אם הגוי הגביר אש במדורה (כי לדעתם אש היא כמו נר), אבל לראשונים שאסרו במדורה שמא ירבה (כנאמר לעיל בסעיף א) אסור להנות מהמדורה. (בית יוסף).
- ↑
מחמת חוסר הנעימות שבדבר. ונראה שהוא הדין בימינו, אם גוי נשען בטעות על הקיר וכיבה את האור וחזר והדליקו, או שהוציא מכשיר חשמל מהשקע בטעות והחזירו מחמת חוסר נעימות (ללא אמירה מצד היהודי), מותר להנות מההחזרה.