פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ב ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:50, 18 במרץ 2018 מאת Arye (שיחה | תרומות) (סיכום הפוסקים העוסקים בסעיף)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ב ג סעיף ג - משפחה שחזקתה הורעה

כפי שהוזכר בסעיף הקודם, רב חמא בר גוריא בשם רב פסק שמשפחה שקרא עליה ערער, צריך לבדוק שהיא כשרה. בדף עג, ב יש דיון האם עד אחד יכול לגרום לערעור, ולמסקנה הגמרא מציעה שתי אפשרויות: או שערעור הוא רק בשניים, או שבמקום שאין חזקת כשרות אפילו עד אחד מספיק. כשיש חזקת כשרות לכו"ע אין ערעור בפחות משניים.

רש"י: מספיק שעדים יעידו שיצא על המשפחה הזאת קול פסול.

רמב"ם: הכוונה שיש שני עדים המעידים שהתערב במשפחה הזאת ממזר או עבד.

☜ כך פסקו הטור והשו"ע.


⦿ כיצד בודקים שמשפחה כשרה המשנה (עו, א) אומרת שאם נושא בת כהן, הבדיקה היא בארבע אמהות שהם שמונה (כל אחת עם אמא שלה), שתיים מצד האב ושתיים מצד האם, ואין צורך לבדוק באבות. בכולן הוא בודק שהן לא ממזרות או פסולות לבוא בקהל. אם נושא בת לוי או בת ישראל, צריך להוסיף בכל זוג עוד אחת (כל אחד מארבעת הנשים עם אמא שלה וסבתא שלה).

טור ושו"ע: במשפחת כהנים בודק ארבע אמהות שהן שמונה, ובלווים או ישראלים מוסיף עוד אחת. אין צורך לבדוק באבות.


⦿ החילוק בין כהנים לישראלים

רמב"ם ורש"י: במשפחות כהנים פחות מצוי פסול ממזר, ולכן מספיק לבדוק ארבע אמהות לעומת משפחות לווים וישראלים שצריך להוסיף עוד.

ר"ן ורמב"ן: כשבודק על פסול כהונה מספיק לבדוק ארבע אמהות, אך כשבודק על פסול ביאה בקהל כמו ממזרות, צריך להוסיף עוד בדיקה (וגם כשבודק מפסול ממזרות בכהנים צריך להוסיף).


⦿ אשה שמתחתנת עם משפחה בעייתית הגמרא אומרת שאשה הבאה להינשא בכל מקרה לא צריכה לבדוק, כי לא הוזהרו כשרות מלהינשא לפסולים.

לדעת הר"ן והרמב"ן המשנה דיברה על פסולי כהונה ולאשה מותר להתחתן עם פסולי כהונה, ולכן לא הוזכר שאשה צריכה לבדוק, אך בספק ממזרות גם היא חייבת לעשות בדיקה (ב"ש). רש"י ורמב"ם מבארים שהמשנה עוסקת בכל סוגי הפסול, ומכיוון שכשרות לכהונה לא הוזהרו מלהתחתן עם פסולי כהונה ודאים, גם כשמתעורר ספק ממזרות על אדם חכמים לא הצריכו את האשה לברר, (למרות שאסור גם להן להתחתן עם ממזר ודאי) .

טור ושו"ע: אשה שמתחתנת עם משפחה שקרא עליה ערער לא צריכה לבדוק (כדעת רש"י והרמב"ם).

⤶ ◄ ח"מ: כשיש ערעור ממזרות אמנם אשה לא צריכה לעשות בדיקת דורות, אך בכל זאת צריכה לעשות בדיקה בסיסית.

ב"ש: אינה צריכה לעשות שום בדיקה.