פרשני:בן שמואל למען ינוח יהודי וגוי - האיסור ומקורו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

יהודי וגוי - האיסור ומקורו

א. אסרו חכמים לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת אף על פי שאינו מצווה על השבת, אף על פי שאמר לגוי לפני השבת^[1]. נחלקו הראשונים בטעם האיסור: הרמב"ם^[2] סובר שחששו שמא תהיה שבת קלה בעניינו ונבוא לעשות מלאכה בעצמנו. רש"י כותב שהטעם הוא משום: "מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ" (ישעיהו נח, יג)^[3]. במקום אחר רש"י כותב שהגוי שליח של היהודי לעשות מלאכתו^[4]. יש לומדים מהמכילתא שאיסור זה מהתורה^[5]. ויש שכתבו שהמכילתא אסמכתא ולא דרשה גמורה^[6].

ב. האומר לגוי לעשות מלאכתו בשבת לוקה מכת מרדות^[7] ויכול להנות מהמלאכה במוצאי שבת אחרי שימתין בכדי שיעשו^[8]. ואף יהודים אחרים צריכים להמתין במוצאי שבת בכדי שיעשו^[9].

ג. כל דבר שאסור ליהודי לעשות אסור לומר לגוי לעשות^[10]. בין בדבר שאסור מהתורה ובין בדבר שאסור מדרבנן. אבל דבר שאינו אלא מנהג או חומרא^[11], וכל דבר שהיהודי היה יכול לעשות בעצמו^[12], מותר לומר לגוי לעשותו.

הערות שוליים