נדר
|
◊ הנדרים הנם פונים לצד קדושת הרגש, מצד תגבורת רגש הקדושה, היראה, העבודה ויתר כל הרגשות הטובים, ימלא לב האדם להיות נודר נדר [ע"א ג ב ריג].
יסוד הנדרים בכללם
, הטובים שבהם - המשכת כח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים (את) זמני ההתרוממות של הנפש (ש)אינם תמידיים, והם דומים ללהט החרב המתהפכת. על כן ראוי שבעת היותם, ישאירו אחריהם רושם לזמן הבא אחר כך [עפ"י קבצ' א עז]. עומק ההתגלות הטבעית של חוש האמונה, שמתגלם בבטוי ובמעשה, "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה" [א"א 111].
"הנודר נודר בחיי המלך"
[1]- הנודר הוא בא מנביעת החיים של ההכרה הטבעית ש(ב)פנימיותה של הנשמה [שם 112]. ◊ הנדר הוא פנימי (יותר לעומת השבועה) ואיננו בגילוי השכל אלא הרצון העליון של נפש ישראל שיש לה חבור עם מקור הרצון, וזהו הפירוש "בחיי המלך", בתוכן הפנימי שלו. וחל (הנדר) גם על המצוות, שמאותו המקור של המצוות הוא בא. ומחדש הוא הנודר תורות על עצמו, "לאסור אסר על נפשו" [ב"ר ריא]. ע' במדור זה, נשבע. ע' בנספחות, מדור מחקרים, ודאות באמיתותה של התורה, סעיף א.
הערות שוליים
- ↑ הנודר נודר בחיי המלך, הנשבע נשבע במלך עצמו - ספרי פ' מטות. זוהר ח"ב קטו:. ע"ע מערכת האלקות, פרק עשירי, ד"ה וממה שבארתי בדמות האדם. ובשל"ה, בית ישראל דף ז. ובביאור ס' קהלת לרמ"ד וואלי, עמ' נח. ובעמק הנצי"ב, פ' מטות פ"א, ד"ה בנדרים. ע"ע שערי זהר לרר"מ עה:-עז..