פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר כב ג
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג
כל אשה שאסור להתייחד עמה, אם היתה אשתו עמו הרי זה מותר להתייחד, מפני שאשתו משמרתו (משנה קידושין פ,ב;ע"ז כה,ב). אבל לא תתייחד ישראלית עם העובד כוכביםא, ואע"פ שאשתו עמו (ע"ז כה,ב).
א. עם גוי בזה"ז: חוות יאיר,בינת אדם – אסור למרות שבזה"ז הם מכים ועונשים על כך. הבינת אדם הוסיף שבזה"ז שעונשים רק על אונס ודאי אין היתר כי יש לחוש לרצון[1].
מתוך הספר יאיר השולחן
הערות שוליים
- ↑ מוכח מכאן שיש לחוש ביחוד עם גוי שתתרצה לו, ועיין מחצית השקל על ב"ש סק"ט שהעצי ארזים פוסק שבגוי יש לחוש רק לאונס ולא לרצון כי ודאי לא תתרצה לו, ומקורו מתוס' ד"ה איכא בע"ז כה,ב. ובחוו"י הביא תוס' זה כלימוד זכות, וכן את העובדה שהיו נוהגים בזמנו לשרוף את הבא על ישראלית (בין באונס בין ברצון), אולם למעשה לא התיר.