פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר עח ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:55, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר עח ז

סעיף ז[עריכה]

האשה שהיתה אסורה על בעלה, מחייבי לאוין, ונשבית, אינו חייב לפדותה אלא נותן לה כתובתה והיא תפדה את עצמה (כרבא כתובות נב,א). (ומשלם לה הפירות שאכל מנכסיהא) (הר"ן פרק אלמנה ניזונת).

השו"ע לא חילק וכוונתו לרבות שהדין כן אף בכהן (כדעת רבא) למרות שאינו כותב בכתובה "ואותבינו לך לאינתו" אלא "אהדרינך למדינתך", והטעם הוא שהכוונה בשינוי היא דוקא לרבות אשה שנאסרה מכח השבי, אך לא אשה שנאסרה מכח דבר אחר.

א. פירות: תוס'[1],ח"מ,ב"ש – דוקא כשנשבית ואינו פודה משלם לה הפירות, אך אם לא נשבית אוכל פירותיה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. כתובות נב,א ד"ה ממזרת