פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פח ו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:57, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר פח ו

סעיף ו[עריכה]

הכניסה לו קרקע, וכשיוצאה יש בו פירות מחוברים, נוטלתו עם פירותיו (כר"ש כתובות עט,א), אפילו הגיע זמנן ליקצר (ירושלמי,רא"ש). תלשן הבעל קודם הגירושין, הרי הם שלו אפילו לא הגיע זמנם ליקצר (טור).

פירות מחוברים: רי"ף,רמב"ם,רא"ש,שו"ע: הלכה כר' שמעון שבשעת הנישואין הפירות המחוברים שלו ובשעת יציאתה שלה. הרא"ש נימק שהרי"ף פסק כן משום שמסתבר טעמו לפי שמשווה מידותיו בכניסה וביציאה (תמיד נחשב כחלק מהקרקע).

ר"י מיגש,רמ"ה: הלכה כחכמים שהפירות של הבעל בין בכניסתה בין ביציאתה.

בנצ"ב: המשנה עוסקת בנכסי מילוג. הח"מ הבין שהשו"ע עוסק בנצ"ב ותמה מדוע שינה מהמשנה ואילו הב"ש כתב שאף השו"ע עוסק במילוג. במילוג ודאי שהדין הוא שהפירות שייכים לגמרי לאשה, אולם בנצ"ב הסתפק הח"מ אם יש לאשה זכות לדרוש הפירות משום שבח בית אביה אך מ"מ צריכה לשלם עליהם או שאף מקבלת אותם בחינם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.