פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צ ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:58, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צ ה

סעיף ה[עריכה]

מי שנתגרשה ספק גרושין, ומתה, אין הבעל יורשהא (רמב"ם, דלא כראב"ד). הגה: אבל כל זמן שלא נתגרשה, אע"ג שנתן עיניו לגרש, יורשהב. (טור בשם הרא"ש, דלא כרשב"ם). הטוען על אשתו שהיו בה מומין ומקחו מקח טעות, כמו שנתבאר לעיל סימן ל"ט, אם מתה אינו יורשה (תשובת מיי' סוף אישות ובמרדכי פרק מי שמת). אשה שמרדה בבעלה ומתה, בעלה יורשה. (כן משמע מל' המ"מ פ' כ"ב), וע"ל סימן ט"ז. המורד על אשתו או מדירה ואינו נוהג עמה מנהג אישות, י"א דאם מתה אינו יורשהג. (הגהות מרדכי[1] פ' אע"פ).

א. ספק גרושין: רמב"ם,שו"ע: אינו יורשה. מדמה זאת לדין קטנה בסע' ד. המ"מ דחה הראיה שבספק מקודשת היא המוחזקת ואילו בספק מגורשת הוא המוחזק.

ראב"ד: יורשה. בירושלמי בגיטין נאמר: "המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי בית הלל אומרים צריכה ממנו גט שני. לאידא מילתא? אמר רבי אלעזר לירושה", כלומר שהוא יורשה. ואם בודאי גירשה וספק החזירה הדין הוא שיורשה כ"ש בודאי אשתו היתה וספק גירשה.

ח"מ: הדין בספק הוא כדין נפל הבית שבסעיף הבא. ודייק שכן דעת הטור, שהרי כתב שאין הירושה נפקעת אלא בגירושין גמורים[2].

ב"ש: כיוון שנחלקו בכך, מספק אינו יורשה ואם תפס מועיל. המ"מ כתב שמצא מחלוקת גאונים בכך.

ב. נתן עיניו לגרשה: ב"ב קמו: מעשה באדם אחד שאמרו לו אשתו תותרנית היא ונכנס אחריה לחורבה לבודקה. אמר לה ריח צנון אני מריח בגליל. אמרה ליה מן יהיב לן מכותבות דיריחו ואכלנא ביה. נפל עלה חורבה ומתה. אמרו חכמים הואיל ולא נכנס אחריה אלא לבודקה מתה אינו יורשה.

רא"ש: מדובר בארוסה, ונפסק שלא התכוון לנושאה ולכן אינו יורשה, אך נשואה שנתן עיניו לגרשה עדיין יורשה עד שיהיו גירושין גמורים.

רשב"ם: מדובר בנשואה, ומכיוון שנתן עיניו לגרשה אינו יורשה. חת"ס – לאחר תקנת ר' גרשום שאינו יכול לגרשה בע"כ, גם הרשב"ם מודה שכל שלא גירשה הריהו יורשה.

מרדכי: מדובר בנשואה, והואיל והודה שהיא תותרית והיה כאן מקח טעות אינו יורשה. הב"ש הקשה שלא מצינו שתותרנית הוי מקח טעות, ותירץ שמדובר בהתנה ע"מ שאינה תותרנית.

רמ"א: פסק שיורשה שלא כרשב"ם, וכן הביא את דברי המרדכי שהטוען מקח טעות אינו יורשה.

ג. מורד: ש"ג,רמ"א: אם אינו נוהג עימה מנהג אישות אינו יורשה.

רא"ם,ב"ש: יורשה.

רי"ף,רא"ש: כל אלו שכופים אותם לגרש, כל עוד לא גירשו יורשים אותה. הד"מ כתב שמודים לש"ג, אלא שעוסקים בנוהג עימה מנהג אישות, ואילו הח"מ והב"ש כתבו שמכך שלא חילקו משמע שסוברים שיורשה בכל מקרה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. נדצ"ל הגהות אלפסי.
  2. יש לדחות שהטור בא רק לאפוקי מדעת הרשב"ם שאפילו נתן עיניו לגרשה אינו יורשה.