פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צג ג

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:58, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צג ג

סעיף ג[עריכה]

אלמנה ניזונית מנכסי יורשין כל זמן אלמנותה, אפילו אם לא נכתב בכתובתה (כתובות נב,ב), ואפילו אם צוה בשעת מיתה: אל תיזון אלמנותי מנכסי, אין שומעין לו (רמב"ם) ואין היורשים יכולין לפרוע לה כתובתה ולסלקה מהמזונות, אלא היא ניזונית על כרחם כל זמן שלא תתבע כתובתה (רי"ף,רמב"ם,רא"ש כאנשי גליל), אא"כ התנו כן בפירוש שלא תזון אלמנתו מנכסיו, או שהיה מנהג המקום כן (טור). (ויכולין ב"ד לתקן במקומן שהיתומים יסלקו אותה כשירצוא) (ב"י וריב"ש סי' ק"ז).

א. יכולים לתקן: ישועות יעקב,שבו"י,בית מאיר – כעת נהגו שהיתומים יכולים לסלקה, כיוון שהמזונות ביוקר מאוד וסך הכתובה נשאר כמו בעבר, וא"כ אף אחת לא תרצה לקבל כתובתה אלא ליזון. הישועות יעקב כתב שהמנהג גם להוציאה מהמדור והבית מאיר פקפק על כך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.