פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ק יא

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:01, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ק יא

סעיף יא[עריכה]

אמר לה הבעל: כך היה גירשתי ונתתי לה כל הכתובה עיקר ותוספת וכתבה לי שובר ואבד שוברי, מתוך שיכול לומר: לא גרשתי, ולא יתחייב בתוספת, נאמן ומשביעה בנקיטת חפץא ונותן לה את העיקר, ונשבע הוא שבועת היסת על התוספת (רמב"ם מכתובות פט,א, דלא כראב"ד).

הרמב"ם והשו"ע סוברים שאינו נאמן על העיקר במיגו לשיטתם בסעיף הקודם שנאמנת לומר שגירשה, אך לראב"ד ולרמ"א שם יהא נאמן כאן אף על העיקר וישבע היסת. הטור סייג שנאמן דוקא במקום שאין כותבים כתובה, שאז יכול לטעון שפרע כשהוציאה גט ללא כתובה משום שלא האמינוהו שכתב לה כתובה, אך במקום שכותבים אינו נאמן משום שיש לו רעותא מדוע הכתובה בידה, והב"ח כתב שאין חילוק. לגבי המיגו, התוס' מבארים שאין לדחות שאין מיגו משום שאם יטען שלא גירשה יהא חייב בשאר, כסות ועונה, כיוון שהוי טענו חיטים והודה לו בשעורים וא"כ הוא לא יתחייב בכך.

א. משביעה: הב"ש מבאר שבסעיף הקודם שהויכוח הוא אם גירשה אינו יכול להשביעה בגלל שיש לה חזקה שאינה מעיזה, אך כאן שמודה שגירשה והויכוח הוא אם נפרעה אין לה חזקה וצריכה להישבע. רעק"א תמה, מדוע נזקק לחילוק זה, שכן בסעיפנו שטוענת שלא נפרעה יכול להשביעה "אישתבע לי דלא פרעתיך", משא"כ בסעיף הקודם שהויכוח הוא אם גירשה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.