פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קב ח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:01, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קב ח

סעיף ח[עריכה]

וכן אם הקדיש כל נכסיו ומגרשה, לא תגבה כתובתה עד שידירנה הנאה (משנה ערכין כג,א).

ב"שהרמב"ם, הרא"ש והשו"ע פסקו כדעת ר' אליעזר, אך צ"ע כי הגמ' תלתה מחלוקתם במחלוקת ב"ה וב"ש, שר' יהושע סובר כב"ה שאפשר להישאל ולהתיר הקדש ולכן לא חוששים לקנוניא כי לו כוונתו היתה להפקיע מההקדש היה פשוט נשאל על הקדשו, ואילו ר"א סובר כב"ש, וא"כ מדוע פסקו כר"א, וכן הקשה עליהם הר"ן. ואין לדמות לבריא שהקדיש נכסיו וכעת טוען שהפקידו אצלו מנה, שנפסק בחו"מ סי' רנה שחוששים לקנוניא, משום שדוקא כאן שעושה מעשה ומגרש אומרים שלו רצה להפקיע היה נשאל, משא"כ שם שבאמירה בלבד מפקיע כעת ולכן יש לחשוש.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.