פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיא טז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:03, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיא טז

סעיף טז[עריכה]

מי שצוה בשעת מיתה שלא ירשו בניו כתובת בנין דכרין, אין שומעין לו (רמב"ם מכתובות סח,ב). הגה: אבל אם התנה כן בשעת נשואין, תנאו קיים (טור). וי"א דאין כתובת בנין דכרין נוהגת האידנא, דעיקר התקנה היתה כדי שיתן אדם לבתו כבנו, ועכשיו נוהגים ליתן לבת יותר ויותר (ג"ז שם), וכן נוהגין במדינות אלוא.

א. מנהגנו: בשו"ת הרשב"א כתב לגבי מקום שנוהגים לגבות אפילו מטלטלין שהכל הולך אחר המנהג, כדברי הגמ' בב"מ קד,א שדורשים לשון הדיוט. והרמ"א כאן פסק להפך לפי שכן המנהג במדינות אלו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.