פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיב ז

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:04, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיב ז

סעיף ז[עריכה]

עכשיו שכתובה נגבית אפילו ממטלטלים, גם הבנות נזונות מהם (רי"ף,רא"ש). ואינם ניזונות אלא מבני חרי, אבל לא ממשעבדי, כגון אם מכר האב או נתן האב במתנת בריאא (משנה כתובות קא,ב) או אם הבנים אחר מיתת אביהם מכרו או משכנו או נתנו, אינן נזונות מהן (סט,א).

א. מתנת שכ"מ: רי"ף,רמב"ם,רא"ש,שו"ע: ניזונות ממנה. הרמב"ם נימק שמתנת שכ"מ חלה רק לאחר מיתה, ואז המתנה והחיוב לתנאי הכתובה באים כאחד. והרי"ף הוכיח זאת מב"ב קלג,א לגבי מזונות אלמנה שהגמ' לומדת שניזונת ממתנת שכ"מ בק"ו "השתא בירושה דאורייתא אמרת אלמנתו נזונית מנכסיו במתנה דרבנן לא כל שכן", וכך יש להוכיח גם לגבי מזונות הבנות.

ראב"ד: אינן ניזונות.

כתובת אלמנה ומזון הבנות: מיוחסות,ב"י,ב"ש: כתובת האלמנה קודמת כיוון שהנכסים משועבדים לה.

ר"ן,ב"ש: וכן הדין במטלטלין לאחר תקנת הגאונים למרות שאין קדימה במטלטלין, משום שכעין דאורייתא תקון.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.