פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קיט ב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:06, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קיט ב

סעיף ב[עריכה]

לא תהיה יושבת תחתיו ומשמשתו, ודעתו לגרשה (גיטין צ,א).

נדרים כ,ב: אמר רבי לוי: אלו בני תשע מדות... בני גרושת הלב.

גיטין צ,א: אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו, מהו? קרי עליה: אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך.

קשה – הרי אסור כבר מטעם בני גרושת הלב? ומדוע רבא לא השיב שם שאסור מטעם זה.

ב"ש א: מדובר כאן שלא בא עליה. כתב שכך צריך ליישב את הפרישה הסובר שבמקרה שבא עליה עובר משום תשע מידות.

ב"ש ב: בני גרושה עוסק בדעתו לגרשה כעת בשעה שבא עליה וכאן מדובר שדעתו לגרשה רק בעתיד בזמן מסויים.

ב"ש ג: בני תשע מידות אינו איסור אלא רק נאמר שהבנים פגומים וכאן נאמר שיש בכך איסור.

ב"ש ד: בני גרושה עוסק במקרים שכופים אותו לגרשה אף אם אינו שונאה וכאן מדובר בשונאה אף אם לא כופים אותו. וכן כתב בעל הטורים בפרשת ואתחנן.

האם איסור אל תחרוש הוא דוקא בבא עליה?

ח"מ: נוטה לומר שכן אך סיים שיש לדחות.

ב"ש: לתירוצו הראשון אף כשלא בא עליה ולשאר תירוציו דוקא כשבא עליה.

רעק"א בשם ראב"ד,פר"ח: אף כשלא בא עליה. וכך עולה מהפרישה, כפי שדייק הב"ש. הפר"ח דייק כן מהטור שלא כתב "משמשתו" אלא "היושב עם אשתו", ולכן פירש משמשתו בצרכי הבית.

האם עובר גם כשמודיעה שבדעתו לגרשה?

ח"מ,ב"ש: מסתפקים אם מועיל להודיעה לאחר הנישואין או שדוקא לפני מועיל משום שסברה וקיבלה אך לאחר הנישואין אין לה מה לעשות והיא מצטערת.

פרישה: לא מועיל להודיעה לאחר הנישואין משום תשע מידות. הב"ש כתב שלפי"ז צריך להעמיד את סוגייתנו בלא בא עליה, ולכן רבא לא אסר מטעם זה.

פר"ח: מועיל, וכן כתבו בתשו' הגאונים. כך מדוייק בפסוק, שהאיסור הוא דוקא כשחורש רעה על רעו והוא אינו יודע ויושב לבטח.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.