פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שג טז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז | התרת החפץ ברה"ר
תוספות, רא"ש, ר"ן וטור: כל דבר שמותר לאשה לצאת בו בשבת, מותר להתירו ברה"ר ואין חשש שמא תבוא לטלטלו ד' אמות.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ משום שממאי נפשך, אם תזכור שעכשיו שבת לא תבוא לטלטל, ואם לא תזכור לא שייך לאסור כי לא יועיל שהרי רגילים לצאת בהם ולא להסירם (תוספות[1]).
הערות שוליים
- ↑ מבאר המהר"ם שלא רצו חכמים לגזור שלא לצאת בכל דבר שאפשר להתירו ולהסירו, כיוון שאין רגילות להתירו כלל, ורק דברים שיש בהם רגילות להסירם, או שאולי יווצר צורך להסירם (כמו מקווה) אסרו חכמים לצאת בהם כלל וכלל.