פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שג יט

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:12, 7 בפברואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שג יט


סעיף יט | מחט שנשברה

מרדכי: צריך להזהיר את הנשים שלא יניחו בצעיפים שלהן מחט שניטל חודה או עוקצה. אבל אם ניטל מערב שבת וייחדה לשימוש מותר לצאת בה. (בית יוסף: כוונת המרדכי שאסורה אפילו בטלטול ולא רק יציאה לרה"ר).

☜ כך פוסק שו"ע.

  1. מדובר על מחט שיש לה עוקץ בסופה, ועל ידי שניטל עוקצה או חודה, בטל שם כלי ממנה (משנ"ב).

  2. לדעת המג"א מחט שאינה נקובה לא מתבטל שם כלי ממנה עד שינטל גם החור וגם החוד שלה (שלא כדעת השו"ע שלא חילק, ופסק בכל מחט שאם ניטל חורה או עוקצה שהתבטל ממנה שם כלי). ולעניין ייחוד המחט מערב שבת, לכו"ע מועיל ייחוד אפילו ניטל עוקצה וחודה (משנ"ב).