פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפח ח

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:19, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רפח ח


סעיף ח | תענית על צרה[עריכה]

המשנה בתענית אומרת (יט.) שמותר להתריע על צרות בשבת (בגמרא דף כב: 'עיר שהקיפוה נכרים או נהר ואחד ספינה המיטרפת בים ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין ומפני רוח רעה') ורבי יוסי אומר: לעזרה ולא לצעקה. הגמרא מבארת (יד.) שהכוונה להתרעה בפה (אמירת עננו), אך בשופרות אין מי שמתיר.

משמעות הגמרא (בית יוסף): אסור להתענות בשבת על אחת מכל הצרות הנ"ל.

☜כך פוסקים טור ושו"ע.

רמב"ם: מתענים על הצרות הללו בשבת. (הרב המגיד מבאר כיוון שהגמרא אומרת שמתריעים בעננו, הבין הרמב"ם שהכוונה שמתענים ואומרים עננו. והשאיר דבריו בצ"ע).

  1. כשיש צרה יכול היחיד ליפול על פניו ולבקש רחמים (מג"א).