פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטז סעיפים ה - ו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:34, 22 בדצמבר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Added ben shmuel book.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


סעיפים ה - ו | שניים שעשאוה בצידה[עריכה]

המשנה אומרת (קו:) שאם אחד יושב על פתח של בית ובכך צבי ניצוד בבית, חייב משום צד. ואם נעלו שניים שניהם פטורים, אך אם לא יכול אחד לנעול ונעלו שניים שניהם חייבים[1]. עוד אומרת המשנה שאם ישב הראשון על הפתח ובא השני וישב לידו, גם אם הלך הראשון, השני פטור ומותר.

כך פוסקים טור ☜ ושו"ע.

רמ"א (על פי הר"ן): אם הדלת היתה סגורה ועכשיו הוא נועל אותה, מותר (שאין זו צידה אלא שמירה (משנ"ב)).

⤶ השו"ע דן במציאות שהבית קטן והצבי ניצוד בו, שאם לא כן, בכל מקרה אין בסגירת הדלת חיוב מהתורה (ביה"ל).

  1. אם אחד יכול לנעול והשני אינו יכול, זה שיכול חייב וזה שאינו יכול פטור אבל אסור. גם אם אחד יכול לנעול לבדו, אלא שעשה את זה באופן שאינו יכול לבדו, נחשב כמי שאינו יכול (ביה"ל).

ב. מותר לשמור על חיה שכבר ניצודה (משנ"ב):

1. מותר לשני לשבת גם אחרי שהלך הראשון, אפילו אם כוונתו לצוד, כיוון שהוא רק שומר חיה שכבר ניצודה (רמב"ן).

2. נכנסה לו ציפור תחתיו כנפיו, לא צריך לשחררה, אלא שלא יגע בה מדין מוקצה (גמרא).

3. אם הצבי כבר סגור בתוך הבית מותר להוסיף לו שמירות נוספות (רמ"א כנ"ל).

4. הסוגר דלת ביתו ללא ידיעה שיש בו צבי ונודע לו, לא צריך לפתוח את הדלת (ביה"ל).

ג. הצד באיסור: צד במזיד אסור להנות מזה לעולם[2]. ואם צד בשוגג שלא ידע ששבת או שאסור לצוד, אסור להמשיך לשמור את החיה כיוון שעשה איסור. (אבל אם לא ידע שיש שם צבי כלל מותר להמשיך לשמור עליה) (ביה"ל).

ד. כאשר השני בא לשבת צריך להזהר שלא יקום הראשון כי אז נמצא שגם השני צד (רוב האחרונים).

ה. מי שצד חיה ממקום שהיה אפשר לתופסה בפעמיים (איסור דרבנן) למקום שאפשר לתופסה בפעם אחת, חייב חטאת (ביה"ל).

❖ צידה בפסיק רישיה[עריכה]

◄ רשב"א (ושלטי הגיבורים): מותר לנעול את ביתו תוך ידיעה שיש שם צבי, כיוון שמכוון לשמירת ביתו[3].

◄ ר"ן ושאר ראשונים (ואחרונים): אסור לצוד בפסיק רישה.

☜ וכך הלכה (משנ"ב).

  1. מג"א: אם הצבי כבר ניצוד בעבר (אלא שעכשיו הדלת פתוחה ורוצה לסוגרה), מותר לצוד בפס"ר אם כוונתו לנעול את הבית.

☜ ביה"ל: אפשר להקל רק כשהצידה אסורה מדרבנן גם כך (כגון בבית גדול או שהעוף בא לכלוב בערב).


הערות שוליים[עריכה]

  1. הביה"ל מעיר שבוחנים עניין זה לפי המציאות, ולא לפי הפוטנציאל. היינו: אם אדם חזק יכול להרים משקולת בקלות, הרים אותה באצבעו, נחשב כאינו יכול, ולכן אם יעשה את זה עם עוד אדם חלש, שניהם חייבים (והבאנו דבריו לקמן).
  2. ועיין בתחילת סימן שיח, האם מותר לאחרים ומתי, וכן אם מותר לו למכור את החיה הניצודת.
  3. הרשב"א מוכיח דבריו מירושלמי (ושאר הראשונים חלקו בהבנת הירושלמי). האחרונים התקשו להבין דבריו. וביארו בכמה אופנים. עיין שלטי הגיבורים (לח. מדפי הרי"ף) (שאגב, הסכים לרשב"א), עיין שו"ת עונג יו"ט (סימן כב). וכן באגלי טל (מלאכת צד) ובדומה לו בר' שמעון שקופ (חידושים כתובות, ד').