יום שבתון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
יום שבתון הוא פיוט לשבת מאת רבי יהודה הלוי (בעל ספר הכוזרי), הנהוג ברוב קהילות ישראל. נודע גם בשם "יונה מצאה בו מנוח" על שם הפזמון שלו. השיר בנוי באקרוסטיכון (כלומר, ראשי הבתים יוצרים מילה) של שם המחבר- יהודה (יום, היום, ובאו, דבר, העם).
תוכן הפיוט
יוֹם שַבָתוֹן אֵין לִשְכּחַ, זִכְרוֹ כְרֵיחַ הַנִיחוֹחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כחַ
הַיּוֹם נִכְבָד לִבְנֵי אֱמוּנִים, זְהִירִים לְשָמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים חָקוּק בִשְנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים, מֵרב אוֹנִים וְאַמִיץ כּחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כחַ
וּבָאוּ כֻלָם בִבְרִית יַחַד, נַעֲשֶה וְנִשְמַע אָמְרוּ כְאֶחָד וּפָתְחוּ וְעָנוּ ה' אֶחָד, בָרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָעֵף כחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כחַ
דִבֵר בְקָדְשׁוֹ בְהַר הַמוֹר, יוֹם הַשְבִיעִי זָכוֹר וְשָמוֹר וְכָל פִקּוּדָיו יַחַד לִגְמר, חַזֵק מָתְנַיִם וְאַמֵץ כחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
הָעָם אֲשֶר נָע כַצאן תָעָה, יִזְכּוֹר לְפָקְדוֹ בִבְרִית וּשְבוּעָה לְבַל יַעֲבר בָם מִקְרֵי רָעָה, כַאֲשֶר נִשְבַעְתָ עַל מֵי נחַ יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כחַ
ישנם שני בתים נוספים, אשר עוסקים במפלת הגוים ואובי עם ישראל, והם צונזרו בהמשלך השנים[1]:
ומתוך הערפל יאיר אופל, ועליו הרים יושבי שפל ומגדל צרי אראה נופל, אך אנכי מלאתי כח יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כחַ
דרוך בנעל אויבים וצרים, וגם המעד קרסולי זרים ואז יענו לך עמי בשירים, אל מהלך על כנפי רוח. יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כחַ
הערות שוליים
- ↑ ע"פ הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה.