מילון הראי"ה:עצה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:20, 27 באוגוסט 2012 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אם המעשה והפעולה, הנטיה האמיצה שבסיבתה יגמור האדם בנפשו לצאת למלחמת החיים ולהרבות עמלו וכשרון כל מעשה[1][עפ"י ע"א ב ט ריא].

עצה, תכונתה

ההסכמה המוחלטת לפעול ולעבוד ושלא לסוג אחור מכל מפריעים ומכשולים שעל הדרך, שבסיבתה גמר כל מעשה חזק [עפ"י שם ריא, ריב]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, עצת ד'. ע' במדור גוף האדם אבריו ותנועותיו, כליות.

הערות שוליים

  1. עצה, הנטיה האמיצה שבסיבתה יגמור האדם בנפשו לצאת למלחמת החיים ולהרבות וכו' כשרון כל מעשה - במורה נבוכים ח"א פל"ד: "אמרו בתלמוד... "אין מוסרין סתרי תורה אלא... ליועץ וחכם חרשים ונבון לחש". אלה הם דברים שהכרחית בהם הכנה טבעית. הלא תדע, כי יש מבני אדם מי שהוא חלש העצה מאוד, אף על פי שהוא המטיב להבין מכל האנשים; ויש מהם מי שהוא בעל עצה נכונה ומטיב להנהיג את ענייני המדינה והוא הנקרא 'יועץ'; אך הוא לא יבין מושכל, אפילו אם זה קרוב למושכלות הראשונים, אבל הוא סכל מאוד, אין תחבולה עמו".