אביגיל אשת דוד

אביגיל היתה אשת נבל הכרמלי, בעלה נבל היה כפוי טובה כלפי דוד ואנשיו, והיא שמעה שדוד הולך להרוג את בעלה. היא הלכה לפייס את דוד ולהצילו, למרות שידעה שהוא לא בסדר. כאשר נבל שומע על מה שאירע הוא מקבל שבץ וכעבור עשרה ימים מת, לאחר מותו דוד לוקח את אביגיל לאשה שמואל א,כה. נולד להם בן בשם כלאב או דניאל. הייתה אחת משבע נביאות, ואחת מאברע נשים היפות בעולם.

קורותיה

הצלת בעלה מדוד

בתקופה שבה דוד נרדף ע"י שאול וחי במדבר עם שש מאות לוחמים, הם שמרו גם על רועי נבל הכרמלי, ועקב כך ביום שבו הוא עלה לגזוז את צאנו, דוד דורש בשלומו ומבקש ממנו תמורה כלשהיא, נבל עונה בכפיות טובה, ודוד מחליט לבא ולהרוג את נבל וכל הזכרים אשר לו. אחד מנעריו של נבל מספר את כל הז לאביגיל אשתו והיא ממהרת לקראת דוד ולוחמיו עם כיבוד יפה ובקשת חמלה, דוד מקבל את בקשתה ואף מודה לה על הצלתו

אופים השונה של נבל ואביגיל

בשמואל א, כה "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" הנביא מתאר את הפער בין אביגיל לנבל: "וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כָלִבִּי" אחד מנערי נבל מספר לאביגיל ומסכם את התנהגותו של נבל: "וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל מִדַּבֵּר אֵלָיו" שמואל א, כה, יז אביגיל עצמה מתארת אותו: "אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה.. כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ" שמואל א, כה, כה

הטובה של דוד לנבל

דוד מתאר את הטובה שעשו לו כך: "הָרֹעִים אֲשֶׁר לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה כָּל יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל" שמואל א, כה, ז אביגיל שומעת תאור מקיף יותר מאחד מנערי נבל:"וְהָאֲנָשִׁים טֹבִים לָנוּ מְאֹד וְלֹא הָכְלַמְנוּ וְלֹא פָקַדְנוּ מְאוּמָה כָּל יְמֵי הִתְהַלַּכְנוּ אִתָּם בִּהְיוֹתֵנוּ בַּשָּׂדֶה, חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם כָּל יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ עִמָּם רֹעִים הַצֹּאן" שמואל א, כה, טו-טז כדוד מתחרט על מעשיו הטובים הוא מתארם כך: "שָׁמַרְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִפְקַד מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מְאוּמָה" שמואל א, כה, כא

הבקשה של דוד מנבל

"תְּנָה נָּא אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ לְדָוִד" שמואל א, כה, ח תאור נבל של משמעות הבקשה: "וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי וְנָתַתִּי" שמואל א, כה, יא

התגובה של נבל

התנכרות: "מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו" שמואל א, כה, י וכן: "לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה" שמואל א, כה, יא הנער מתאר לאביגיל את התגובה: "הִנֵּה שָׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים מֵהַמִּדְבָּר לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ וַיָּעַט בָּהֶם" שמואל א, כה, יד דוד מתאר את תגובת נבל: "וַיָּשֶׁב לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה" שמואל א, כה, כא

התכניות של דוד להרוג את נבל

הנער של נבל מבין את הצפוי באופן טבעי: "כָלְתָה הָרָעָה אֶל אֲדֹנֵינוּ וְעַל כָּל בֵּיתוֹ" שמואל א, כה, יז דוד מכין את אנשיו: "חִגְרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגֹּר גַּם דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ וַיַּעֲלוּ אַחֲרֵי דָוִד כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וּמָאתַיִם יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים" שמואל א, כה, יג ונשבע! "כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יֹסִיף אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר" שמואל א, כה, כב גם לאחר שאביגיל משכנעת את דוד שלא להרוג את נבל וביתו הוא שב ונשבע שאילולי בואה: "חַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ כִּי לוּלֵי מִהַרְתְּ ותבאתי וַתָּבֹאת לִקְרָאתִי כִּי אִם נוֹתַר לְנָבָל עַד אוֹר הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר שמואל א, כה, לד

הפעולות והטענות של אביגיל להצלת בעלה

סיפור אביגיל לנבל על הצלתו

מות בעלה ונישואיה לדוד

מות נבל

"וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן, וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף יְקֹוָק אֶת נָבָל וַיָּמֹת" שמואל א, כה, לז-לח

שמחת דוד במות נבל

דוד שמח שמחה כפולה - גם ה' רב את ריבו, וגם הוא לא עשה רעה בעצמו: "בָּרוּךְ יְקֹוָק אֲשֶׁר רָב אֶת רִיב חֶרְפָּתִי מִיַּד נָבָל וְאֶת עַבְדּוֹ חָשַׂךְ מֵרָעָה וְאֵת רָעַת נָבָל הֵשִׁיב יְקֹוָק בְּרֹאשׁוֹ" שמואל א, כה, לט

נישואי דוד ואביגיל

דוד מבקש להתחתן עם אביגיל, והיא שוב מביעה הכנעה ושפלות גדולים כלפי שליחי דוד : "וַתָּקָם וַתִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה לִרְחֹץ רַגְלֵי עַבְדֵי אֲדֹנִי" שמואל א, כה, מא, ובאה להתחתן איתו.

בנה

"וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ בְּחֶבְרוֹן הַבְּכוֹר אַמְנֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית" דברי הימים א, ג, א-ג "ואמר רבי יוחנן: 'לא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב - שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה, ועליו אמר שלמה בחכמתו: 'בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני', ואומר: 'חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר'" ברכות ד, א