אביגיל אשת דוד

אביגיל היתה אשת נבל הכרמלי, בעלה נבל היה כפוי טובה כלפי דוד ואנשיו, והיא שמעה שדוד הולך להרוג את בעלה. היא הלכה לפייס את דוד ולהצילו, למרות שידעה שהוא לא בסדר. כאשר נבל שומע על מה שאירע הוא מקבל שבץ וכעבור עשרה ימים מת, לאחר מותו דוד לוקח את אביגיל לאשה שמואל א,כה. נולד להם בן בשם כלאב או דניאל. הייתה אחת משבע נביאות, ואחת מאברע נשים היפות בעולם.

קורותיה

הצלת בעלה מדוד

בתקופה שבה דוד נרדף ע"י שאול וחי במדבר עם שש מאות לוחמים, הם שמרו גם על רועי נבל הכרמלי, ועקב כך ביום שבו הוא עלה לגזוז את צאנו, דוד דורש בשלומו ומבקש ממנו תמורה כלשהיא, נבל עונה בכפיות טובה, ודוד מחליט לבא ולהרוג את נבל וכל הזכרים אשר לו. אחד מנעריו של נבל מספר את כל הז לאביגיל אשתו והיא ממהרת לקראת דוד ולוחמיו עם כיבוד יפה ובקשת חמלה, דוד מקבל את בקשתה ואף מודה לה על הצלתו

אופים השונה של נבל ואביגיל

בשמואל א, כה "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" הנביא מתאר את הפער בין אביגיל לנבל: "וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כָלִבִּי" אחד מנערי נבל מספר לאביגיל ומסכם את התנהגותו של נבל: "וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל מִדַּבֵּר אֵלָיו" שמואל א, כה, יז אביגיל עצמה מתארת אותו: "אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה.. כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ" שמואל א, כה, כה

הטובה של דוד לנבל

דוד מתאר את הטובה שעשו לו כך: "הָרֹעִים אֲשֶׁר לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה כָּל יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל" שמואל א, כה, ז אביגיל שומעת תאור מקיף יותר מאחד מנערי נבל:"וְהָאֲנָשִׁים טֹבִים לָנוּ מְאֹד וְלֹא הָכְלַמְנוּ וְלֹא פָקַדְנוּ מְאוּמָה כָּל יְמֵי הִתְהַלַּכְנוּ אִתָּם בִּהְיוֹתֵנוּ בַּשָּׂדֶה, חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם כָּל יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ עִמָּם רֹעִים הַצֹּאן" שמואל א, כה, טו-טז כדוד מתחרט על מעשיו הטובים הוא מתארם כך: "שָׁמַרְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִפְקַד מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מְאוּמָה" שמואל א, כה, כא

הבקשה של דוד מנבל

"תְּנָה נָּא אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ לְדָוִד" שמואל א, כה, ח תאור נבל של משמעות הבקשה: "וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי וְנָתַתִּי" שמואל א, כה, יא

התגובה של נבל

התנכרות: "מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו" שמואל א, כה, י וכן: "לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה" שמואל א, כה, יא הנער מתאר לאביגיל את התגובה: "הִנֵּה שָׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים מֵהַמִּדְבָּר לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ וַיָּעַט בָּהֶם" שמואל א, כה, יד דוד מתאר את תגובת נבל: "וַיָּשֶׁב לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה" שמואל א, כה, כא

התכניות של דוד להרוג את נבל

הנער של נבל מבין את הצפוי באופן טבעי: "כָלְתָה הָרָעָה אֶל אֲדֹנֵינוּ וְעַל כָּל בֵּיתוֹ" שמואל א, כה, יז דוד מכין את אנשיו: "חִגְרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וַיַּחְגֹּר גַּם דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ וַיַּעֲלוּ אַחֲרֵי דָוִד כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וּמָאתַיִם יָשְׁבוּ עַל הַכֵּלִים" שמואל א, כה, יג ונשבע! "כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יֹסִיף אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר" שמואל א, כה, כב גם לאחר שאביגיל משכנעת את דוד שלא להרוג את נבל וביתו הוא שב ונשבע שאילולי בואה: "חַי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ כִּי לוּלֵי מִהַרְתְּ ותבאתי וַתָּבֹאת לִקְרָאתִי כִּי אִם נוֹתַר לְנָבָל עַד אוֹר הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר שמואל א, כה, לד

הפעולות והטענות של אביגיל להצלת בעלה

אביגיל נכנעת לפני דוד ונושאת נאום ארוך מלא שפלות והכנעה עם עצה ותבונה

הכנעה עצומה: "וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ, וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו" שמואל א,כה,כד לקיחת האשמה עליה: "בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן" שמואל א,כה,כד תחינה להקשבה: "וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ" שמואל א,כה,כד הכרה בחסרונות בעלה באופן כל-כך חריף שאיננו דורש התייחסות: "אַל נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת לִבּוֹ אֶל אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל נָבָל כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ" שמואל א,כה,כה התנצלות: "וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ" שמואל א,כה,כה מתיחסת לאי הריגתו את נבל וביתו כמציאות שהיא מברכת את ה' עליה: "וְעַתָּה אֲדֹנִי חַי יְקֹוָק וְחֵי נַפְשְׁךָ אֲשֶׁר מְנָעֲךָ יְקֹוָק מִבּוֹא בְדָמִים וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ לָךְ" שמואל א,כה,כו בתוך כך היא רומזת ש היא מברכת אותו שהקב"ה יטפל בנבל ובכל אויביו, ורומזת על כך ששאול רודף אחריו: "וְעַתָּה יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ וְהַמְבַקְשִׁים אֶל אֲדֹנִי רָעָה" שמואל א,כה,כו

מסיימת בבקשה: "וְהֵיטִב יְקֹוָק לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתֶךָ" שמואל א,כה,לא

מורד במלכות?

המדרש מתאר כיצד אביגיל משכה את דוד לדיון הלכתי שעוסק במעמדו של דוד שלא נתקבל עדיין כמלך, למרות שנמשח למלך. נטלה דם נידה והראתה לדוד וביקשה שיפסוק לה הלכה אם דם טמא או טהור הוא. אמר לה: "וכי מראין דם בלילה? והרי קשה להבחין בין הגוונים המותרים והאסורים". השיבה לו אביגיל: "וכי דנין דיני נפשות בלילה?" השיב דוד: "נבל בעלך מורד במלכות הוא, ולא חלות עליו המגבלות של הדין בלילה". אמרה לו: "עדיין שאול קיים והוא המלך, ואילו אתה טרם יצא שמך כמלך בעולם" מגילה יד,א

סיפור אביגיל לנבל על הצלתו

מות בעלה ונישואיה לדוד

מות נבל

"וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן, וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף יְקֹוָק אֶת נָבָל וַיָּמֹת" שמואל א, כה, לז-לח

למה עשרה ימים?

1. שכר על טובה שכן עשה: "אמר רב יהודה אמר רב כנגד עשר לגימות שנתן נבל לעבדי דוד" ראש השנה יח, א 2. לצורך ההשפעה על הדור: "חילפי בר בריה דרבי אבהו אמר... תלה לו הקב"ה שבעת ימי אבלו של שמואל, שלא יתערב אבלו עם הצדיק, ועשה עוד שלשה ימים ומת במגפה" ירושלמי ביכורים ו, ב 3. הזדמנות לתשובה: "רבי חגיי בשם רבי שמואל בר נחמן ... תלה לו הקב"ה עשרה ימים כעשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שמא יעשה תשובה ולא עשה" ירושלמי ביכורים ו, ב

שמחת דוד במות נבל

דוד שמח שמחה כפולה - גם ה' רב את ריבו, וגם הוא לא עשה רעה בעצמו: "בָּרוּךְ יְקֹוָק אֲשֶׁר רָב אֶת רִיב חֶרְפָּתִי מִיַּד נָבָל וְאֶת עַבְדּוֹ חָשַׂךְ מֵרָעָה וְאֵת רָעַת נָבָל הֵשִׁיב יְקֹוָק בְּרֹאשׁוֹ" שמואל א, כה, לט

נישואי דוד ואביגיל

דוד מבקש להתחתן עם אביגיל, והיא שוב מביעה הכנעה ושפלות גדולים כלפי שליחי דוד : "וַתָּקָם וַתִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה לִרְחֹץ רַגְלֵי עַבְדֵי אֲדֹנִי" שמואל א, כה, מא, ובאה להתחתן איתו.

בנה

"וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ בְּחֶבְרוֹן הַבְּכוֹר אַמְנֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית שֵׁנִי דָּנִיֵּאל לַאֲבִיגַיִל הַכַּרְמְלִית" דברי הימים א, ג, א-ג "ואמר רבי יוחנן: 'לא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב - שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה, ועליו אמר שלמה בחכמתו: 'בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני', ואומר: 'חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר'" ברכות ד, א "וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה, ולאחר שהביאה פירש דוד ממנה שלשה חדשים כדי לידע אם היתה מעוברת מן נבל ואם לאו, לאחר ג' חדשים בא עליה ונתעברה הימנו, והיו ליצני הדור מליצים ואומרים מן נבל היא מעוברת, מה עשה הקב"ה צוה המלאך הממונה על יצירת הולד ועל צורתו ואמר לו לך וצר אותו בדמות דוד אביו כדי שיעידו הכל שדוד הוא אביו, מנין שכן כתיב (שמואל ב' ג') ויהי בכורו אמנון לאחינועם היזרעאלית ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל הכרמלי מה תלמוד לומר כלאב שהיה כולו אב שכל הרואהו אומר דוד אביו של זה" תנחומא תולדות