אברהם אבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
ייתכן ולאחר שאברהם ראה כי עליו לגרום למצרים להאמין ששרה היא אחותו, הוא גם ניסה להרוויח מהעניין ואכן היה בכך חטא ועוון כדברי הרמב"ן. מנגד, מכך שאברהם סירב לקבל מתנות ממלך סדום, קשה לומר שאברהם שמח לקבל מתנות מפרעה, וייתכן לומר תירוץ אחר. הרד"ק מפרש את דברי אברהם "למען ייטב לי בעבורך" ו"חיתה נפשי בגללך" כדבר אחד- כלומר שהטובה שתהיה לי היא שאשאר בחיים, וממילא אין קושי בדבר. אמנם, מכך שלאחר ששרה חוזרת לאברהם נכתב בפירוש כי "לאברהם '''היטיב''' בעבורה" וניתן לו מתנות נראה יותר כפירושו של רש"י המסביר כי אכן אברהם התכוון מתנות ממש. יש המתרצים קושי זה בכך שאברהם רצה לקבל מתנות מפרעה אך לא למען הממון עצמו, אלא למען ההכרה המלכותית בו כאדם חשוב. אברהם שחשש לחייו קיווה כי הוא יקבל מתנות מהמלכות שייתנו לו מעמד בקרב תושבי הארץ שגם יבטיח לו ביטחון לחייו והגנה כמקורב למלכות {{הערה|כך פירש ה"שער בת רבים", אם כי פירוש זה נראה קשה שהרי לפי הפשט לא היה יכול אברהם לדעת שדווקא פרעה ייקח את שרה ולא כל אחד אחר, וכפי דברי הר"ן שדווקא אברהם לא ציפה כלל שפרעה ייקח אותה אלא קיווה שאחרים ירצו אותה והוא יוכל לדחותם}}. | ייתכן ולאחר שאברהם ראה כי עליו לגרום למצרים להאמין ששרה היא אחותו, הוא גם ניסה להרוויח מהעניין ואכן היה בכך חטא ועוון כדברי הרמב"ן. מנגד, מכך שאברהם סירב לקבל מתנות ממלך סדום, קשה לומר שאברהם שמח לקבל מתנות מפרעה, וייתכן לומר תירוץ אחר. הרד"ק מפרש את דברי אברהם "למען ייטב לי בעבורך" ו"חיתה נפשי בגללך" כדבר אחד- כלומר שהטובה שתהיה לי היא שאשאר בחיים, וממילא אין קושי בדבר. אמנם, מכך שלאחר ששרה חוזרת לאברהם נכתב בפירוש כי "לאברהם '''היטיב''' בעבורה" וניתן לו מתנות נראה יותר כפירושו של רש"י המסביר כי אכן אברהם התכוון מתנות ממש. יש המתרצים קושי זה בכך שאברהם רצה לקבל מתנות מפרעה אך לא למען הממון עצמו, אלא למען ההכרה המלכותית בו כאדם חשוב. אברהם שחשש לחייו קיווה כי הוא יקבל מתנות מהמלכות שייתנו לו מעמד בקרב תושבי הארץ שגם יבטיח לו ביטחון לחייו והגנה כמקורב למלכות {{הערה|כך פירש ה"שער בת רבים", אם כי פירוש זה נראה קשה שהרי לפי הפשט לא היה יכול אברהם לדעת שדווקא פרעה ייקח את שרה ולא כל אחד אחר, וכפי דברי הר"ן שדווקא אברהם לא ציפה כלל שפרעה ייקח אותה אלא קיווה שאחרים ירצו אותה והוא יוכל לדחותם}}. | ||
==היפרדות אברהם מלוט== | |||
לאחר שאברהם חוזר ארצה ממצרים, הוא מתואר כמי שמגיע יחד עם כבודה גדולה של כסף וזהב. התורה מספרת כי גם ללוט היה רכוש רב ודבר זה הוביל למריבות בין הרועים שלהם {{ציטוטון|וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ}}. | |||
על אף שבתחילת הסיפור מתואר כי המריבה היא בין רועי אברהם לרועי לוט, כאשר מציע אברהם פשרה ללוט הוא אומר לו "אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך" ממנה משמע שהמריבה הייתה קיימת גם בין לוט ואברהם עצמם{{הערה|וכן נאמר במדרש: "ר' עזריה בשם ר' יודה: כשם שהיה ריב בין רֹעי אברה לרֹעי לוט, כך היה ריב בין אברה ללוט" (בראשית רבה פרשה מ ח)}}{{הערה|דיוק נוסף שייתכן ומצביע על נתק בין אברהם ולוט נמצא בהשוואה בין פסוק זה לבין הפסוק בתחילת הפרשה. בעוד בתחילה נאמר כי אברהם הולך "וילך איתו לוט" כעת הפסוק מתאר את לוט ואת אברהם כשני מחנות נפרדים כאשר לכל אחד מהם יש מקנה משלו}}. | |||
===הסיבה למריבה=== | |||
[[רש"י]] מפרש על פי ה[[מדרש]] כי מריבת הרועים נבעה מכך שרועי לוט רעו בשדות זרים ורועי אברהם הוכיחו אותם על הגזל. לפירושו, רועי לוט טענו כי מאחר והקב"ה נתן את הארץ לאברהם, ולאברהם אין יורש, הרי שלוט עתיד לירש את הארץ וממילא אין בדבר גזל. לפי הסבר זה, דברי הפסוק על כך שסיבת המריבה היא משום ש"היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדיו" היא מכך שמאחר שלא יכלו לשבת יחדיו הוצרכו רועי לוט לפלוש לשדות זרים. פירוש זה מסביר גם את סוף הפסוק הנראה לא קשור לסיפור '''והכנעני והפריזי אז בארץ'''- בכך שאברהם עדיין לא זכה בארץ אלא עדיין יושבים בה עמי הארץ. | |||
מנגד, ה[[רמב"ן]] מקשה על פירוש זה שהרי הקב"ה הבטיח לאברהם שהוא ייתן את הארץ לזרעו, ואיך טעו רועי לוט לחשוב שלוט עתיד לירשו. לכן, הוא מפרש כי המריבה הייתה על שטחי מרעה כפשט דברי הפסוק "ולא יכלו לשבת יחדיו" כאשר רועי אברהם ורועי לוט נאבקו על שטחי מרעה שכל אחד רצה לעצמו. את סיום הפסוק בכך שהכנעני והפריזי היו בארץ, מסביר הרמב"ן בכך שאברהם חשש שאם ישמעו עמים אלו על עושרם של לוט ואברהם יפגעו בהם ויקחו את רכושם. באופן דומה, יש המסבירים את סוף הפסוק בכך ששטחי המרעה הטובים כבר נתפסו על ידי הכנעני והפריזי הנמצאים בארץ, ולכן נאלצו רועי אברהם ולוט להיאבק בשטחי המרעה הפנויים. | |||
===הצעת אברהם=== | |||
על מנת להפסיק את המריבה, מציע אברהם ללוט להיפרד {{ציטוטון| הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה}}. לוט נושא את עיניו ומחליט ללכת אל כיכר הירדן, סדום, מכיוון שהוא רואה שהיא פוריה ו"כולה משקה", בעוד אברהם נפרד מנו ויושב בארץ כנען. | |||
===התגלות ה' לאברהם=== | |||
לאחר פרידת אברהם מלוט מסופר כי "אנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד", ובכך נרמזת ביקורת על לוט שהחליט להשתכן במקום רשעים. הקב"ה מתגלה אל אברהם ומבטיח לו בשנית את הארץ. ייתכן ויש בדברי הקב"ה הסתייגות מהצעת אברהם ללוט. בעוד אברהם אומר ללוט "הנה כל הארץ לפניך" ומציע לו למעשה חלקים מהארץ המובטחת, ולוט נושא את עיניו ולוקחה, הקב"ה מזכיר לו כי "כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה". כמו כן, בעוד על לוט נאמר כי "וישא לוט את עיניו" כשהוא בוחר לעצמו חלק מהארץ, גם הקב"ה אומר לאברהם "שא נא עיניך וראה... כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה". | |||
במדרש ישנן דעות חלוקות לגבי יחסו של הקב"ה על היפרדות אברהם מלוט. יש שאמרו שהקב"ה דווקא התנגד לכך שאברהם לא קירב את לוט אלא ריחקו מעליו " ר' יודה אומר- כעס היה לאבינו אברהם בשעה שפירש לוט מעמו. אמר הקדוש ברוך הוא: לכל הוא מדבק, וללוט אחיו אינו מדבק?!". | |||
מנגד, יש שראו את התגלות הקב"ה לאברהם רק לאחר היפרדות לוט מעמו והבטחת הארץ השנייה כאות על כך שהקב"ה מחזק את ידיו של אברהם- "ר' נחמיה אמר- כעס היה לו להקדוש ברוך הוא בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו. אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי לזרעך נתתי את הארץ הזאת, והוא מדביק את לוט בן אחיו ליורשו? אם-כן, ילך ויביא לו שני פרסתקין מן השוק, ויורישם את שלו!" | |||
==אבי תנועת התשובה== | ==אבי תנועת התשובה== | ||