אגרת השמד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''איגרת השמד לרמב"ם''' (נקראת במקורות מסוימים: '''מאמר קידוש השם''') היא אגרת מרכזית ויסודית של [[רבי משה בן …)
 
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
*מהדורת [[הרב יצחק שילת]]- מהדורה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת עם  מבוא מחקרי מקיף, הערות, מקורות, ביאורי מילים קשות והשוואות לגרסאות אחרות.  
*מהדורת [[הרב יצחק שילת]]- מהדורה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת עם  מבוא מחקרי מקיף, הערות, מקורות, ביאורי מילים קשות והשוואות לגרסאות אחרות.  
*מהדורת "רמב"ם לעם"- [[מוסד הרב קוק]]- מהודרה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת (ע"פ תרגום אחד בלבד), עם ביאור ללשון קלה, מראי מקומות.
*מהדורת "רמב"ם לעם"- [[מוסד הרב קוק]]- מהודרה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת (ע"פ תרגום אחד בלבד), עם ביאור ללשון קלה, מראי מקומות.
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
[[קטגוריה:ספרי אמונה]]
[[קטגוריה:ספרי אמונה]]
[[קטגוריה:כתבי ענקי הרוח]]
[[קטגוריה:כתבי ענקי הרוח]]

גרסה מ־00:40, 7 בפברואר 2011

איגרת השמד לרמב"ם (נקראת במקורות מסוימים: מאמר קידוש השם) היא אגרת מרכזית ויסודית של רבי משה בן מימון.

רקע

נכתבה כתגובה לתשובה של רב לא ידוע שכתב ליהודים בצפון אפריקה, בזמן השמד שהיה שם בו הוכרחו להתאסלם, כי יהודי המתאסלם כלפי חוץ ומודה כי האסלאם היא דת האמת, אפילו כלפי חוץ ובסתר הוא שומר מצוות ואפילו באונס הרי הוא כופר ומין. הרמב"ם, בגלל רגישות הנושא, הגיב בחריפות לתשובה זו, ותגובתו היא אגרת השמד.


האגרת נכתבה ככל הנראה במקור בערבית (כשאר כתבי הרמב"ם למעט משנה תורה), אולם המקור הערבי אבד, ונותר תרגום אחד שהיה מקובל לאורך הדורות. לאחרונה נתגלה חלק מתרגום נוסף[1].

תוכן האיגרת

הוצאות

כיום, ישנן שתי מהדורות מרכזיות של איגרות הרמב"ם:

  • מהדורת הרב יצחק שילת- מהדורה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת עם מבוא מחקרי מקיף, הערות, מקורות, ביאורי מילים קשות והשוואות לגרסאות אחרות.
  • מהדורת "רמב"ם לעם"- מוסד הרב קוק- מהודרה מחקרית, מנוקדת ומפוסקת (ע"פ תרגום אחד בלבד), עם ביאור ללשון קלה, מראי מקומות.

הערות שוליים

  1. עובדה המחזקת את הקביעה כי המקור אינו בעברית. עוד עובדה המאששת את הקביעה היא שהלשון בה נכתבה האגרת לא תואמת את הסגנון בו כתב הרמב"ם בעברית (במשנה תורה).