אין הדמים ראיה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

המוכר לחברו דבר מסויים, ולא פירש מה נכלל במכירה, אין סכום המעות ששילם הלוקח למוכר מהווה ראיה מה נכלל במכירה.לדוגמא: אדם שמכר לחברו עול (כלי ריתמה לבקר), אין השוורים כלולים במכירה, ואף על פי שהתשלום שקיבל המוכר היה מעל ומעבר למחיר ששווה העול, מכל מקום אין הדמים מהווים ראיה שאף השוורים היו בכלל המכירה, שכן מה שנתן לו הלוקח דמים מרובים, יתכן כי במתנה נתנם לו, ואמנם לא מכר לו אלא את העול בלבד[1].

הערות שוליים[edit]

  1. ומה שאין אומרים שהמקח בטל משום "אונאה" (ע"ע), הוא משום שאין אונאה אלא בטעות שהיא "בכדי שהדעת טועה", כלומר בשיעור שבני אדם עשויים לטעות, כגון הקונה חפץ ששווה ששה זוזים בשמונה זוזים, שסבור היה הקונה, שאמנם החפץ שווה שמונה, והרי כאן מקח טעות, הלכך בטל המקח. אבל אם ההפרש הוא "בכדי שאין הדעת טועה", כגון שקנה עול ששוויו זוז במאתיים זוז, אין כאן אונאה, אלא אנו אומרים, שהלוקח נתן למוכר את ההפרש במתנה.