אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
(הוספת הערות שוליים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אין מברכין על אור הנר ברכת "בורא מאורי האש" במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, עד שיהנו מאורו, כלומר: עד שיעמדו סמוך לנר באופן שיוכלו להנות מאורו. בגמרא נתנו שיעור לכך: כדי שיהא מכיר בין מטבע של מדינה זו למטבע של מדינה אחרת. ונוהגים להשתמש ממש לאור הנר על ידי שמסתכלים בצפרניים בשעה שמברכים. | אין מברכין על אור הנר ברכת "בורא מאורי האש" במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, עד שיהנו מאורו, כלומר: עד שיעמדו סמוך לנר באופן שיוכלו להנות מאורו. בגמרא נתנו שיעור לכך: כדי שיהא מכיר בין מטבע של מדינה זו למטבע של מדינה אחרת. ונוהגים להשתמש ממש לאור הנר על ידי שמסתכלים בצפרניים בשעה שמברכים<ref> טעמים שונים נאמרו בעניין ההסתכלות בצפרניים: יש מבארים, מפני שהצפרניים גדלות והגידול הוא סימן ברכה, ולכן מסתכלים בהן לסימן טוב בתחילת השבוע. ויש מבארים, שכשמבדילים בין הצפורן לבשר, הרי זה כמו שמבדילים בין מטבע למטבע. ויש מבארים, שמאחר והצפרניים לבנות מן הגוף, משום כך ניתן לראותן אף באור מועט ובריחוק מהאש. ויש מבארים, לפי שאדם הראשון הסתכל בגופו לאור האש שהדליק משני הרעפים על ידי שהכישם זה בזה, וראה את עצמו ערום מלבד הצפרניים ושמח. ויש מבארים, שעל ידי ההסתכלות בצפרניים נזכרים בכתנות של צפרניים שאדם הראשון היה לבוש בהן, שהיו מאירים כענני הכבוד.</ref>. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־18:48, 16 בדצמבר 2008
|
|
אין מברכין על אור הנר ברכת "בורא מאורי האש" במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים, עד שיהנו מאורו, כלומר: עד שיעמדו סמוך לנר באופן שיוכלו להנות מאורו. בגמרא נתנו שיעור לכך: כדי שיהא מכיר בין מטבע של מדינה זו למטבע של מדינה אחרת. ונוהגים להשתמש ממש לאור הנר על ידי שמסתכלים בצפרניים בשעה שמברכים[1].
הערות שוליים
- ↑ טעמים שונים נאמרו בעניין ההסתכלות בצפרניים: יש מבארים, מפני שהצפרניים גדלות והגידול הוא סימן ברכה, ולכן מסתכלים בהן לסימן טוב בתחילת השבוע. ויש מבארים, שכשמבדילים בין הצפורן לבשר, הרי זה כמו שמבדילים בין מטבע למטבע. ויש מבארים, שמאחר והצפרניים לבנות מן הגוף, משום כך ניתן לראותן אף באור מועט ובריחוק מהאש. ויש מבארים, לפי שאדם הראשון הסתכל בגופו לאור האש שהדליק משני הרעפים על ידי שהכישם זה בזה, וראה את עצמו ערום מלבד הצפרניים ושמח. ויש מבארים, שעל ידי ההסתכלות בצפרניים נזכרים בכתנות של צפרניים שאדם הראשון היה לבוש בהן, שהיו מאירים כענני הכבוד.