אין מעידין אלא עד שתצא נפשו

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

אין מעידים על האדם שמת, כדי להתיר את אשתו להינשא, אלא אם כן ראו שיצאה נשמתו; ואפילו ראוהו גוסס, מנותח, תלוי על העץ או שחיה דורסתו ואוכלתו (במקום בגופו שאין נשמתו יוצאת), מכל מקום אין מעידים עליו.