איסור מוסיף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
(הוספתי הערת שוליים) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אחד האופנים בהם איסור חל על איסור (ראה: [[אין איסור חל על איסור]]): כאשר האיסור האחרון רחב יותר מן האיסור שלפניו ומוסיף עליו אנשים אחרים שלא היו אסורים באותו דבר מחמת האיסור הקודם, או שמוסיף עליו חומר שלא היה בו מחמת האיסור שלפניו, או שמוסיף עליו שעות או ימי איסור. | אחד האופנים בהם איסור חל על איסור (ראה: [[אין איסור חל על איסור]]): כאשר האיסור האחרון רחב יותר מן האיסור שלפניו ומוסיף עליו אנשים אחרים שלא היו אסורים באותו דבר מחמת האיסור הקודם, או שמוסיף עליו חומר שלא היה בו מחמת האיסור שלפניו, או שמוסיף עליו שעות או ימי איסור.תוספת אנשים, כגון: הבא על אשת איש והיא נדה - חייב שתיים, משום אשת איש ומשום נדה, לפי שאיסור נדה מוסיף בה איסור גם לבעלה.תוספת חומר, כגון: אדם שאכל חלב מבהמת קדשים - חייב משום חלב ומשום קדשים, שהרי חלב של בהמת חולין מותר בהנאה, ואינו אסור אלא באכילה, ומשהקדיש את הבהמה נוסף על החלב גם איסור הנאה מחמת הקדשים.<ref> אומנם, לדעת תוספות (חולין קא. ד"ה איסור), תוספת חומר נחשבת 'איסור כולל' ולא 'איסור מוסיף'.</ref>. תוספת זמן, כגון: אדם שנשבע שלא לאכול ככר זו היום, ואחר כך נשבע שלא לאוכלה לעולם, ואכלה באותו היום - השבועה השניה חלה על השבועה הראשונה<ref> כן דעת הראב"ד (בהשגות, פ"ד מהלכות שבועות ה"י). ברם, לדעת הרמב"ם (שם), אין זה איסור מוסיף, ואין השבועה השניה חלה על הראשונה, כיון שביום זה עצמו אין תוספת.</ref>. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:54, 10 בנובמבר 2022
|
|
אחד האופנים בהם איסור חל על איסור (ראה: אין איסור חל על איסור): כאשר האיסור האחרון רחב יותר מן האיסור שלפניו ומוסיף עליו אנשים אחרים שלא היו אסורים באותו דבר מחמת האיסור הקודם, או שמוסיף עליו חומר שלא היה בו מחמת האיסור שלפניו, או שמוסיף עליו שעות או ימי איסור.תוספת אנשים, כגון: הבא על אשת איש והיא נדה - חייב שתיים, משום אשת איש ומשום נדה, לפי שאיסור נדה מוסיף בה איסור גם לבעלה.תוספת חומר, כגון: אדם שאכל חלב מבהמת קדשים - חייב משום חלב ומשום קדשים, שהרי חלב של בהמת חולין מותר בהנאה, ואינו אסור אלא באכילה, ומשהקדיש את הבהמה נוסף על החלב גם איסור הנאה מחמת הקדשים.[1]. תוספת זמן, כגון: אדם שנשבע שלא לאכול ככר זו היום, ואחר כך נשבע שלא לאוכלה לעולם, ואכלה באותו היום - השבועה השניה חלה על השבועה הראשונה[2].