איסור משכב זכר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←קישורים חיצוניים: הסרת הקישור לוויקיפדיה) |
(סגנון ועיצוב מקורות; וראה בדף השיחה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''משכב זכר''' הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר. | '''משכב זכר''' הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר. | ||
מקור האיסור בפסוק: {{ציטוטון|וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא | |||
מקור האיסור בפסוק: {{ציטוטון|וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא|תנ"ך:ויקרא יח כב$ויקרא יח, כב}}. ועונשו מצויין בהמשך: {{ציטוטון|וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם|תנ"ך:ויקרא כ יג$ויקרא כ, יג}}. | |||
== האיסור == | == האיסור == | ||
משכב זכר נחשב בהלכה כ[[איסור עריות|גילוי עריות]], שהוא אחד משלושת האיסורים עליהם אדם צריך [[יהרג ובל יעבור|ליהרג ולא לעבור]], והוא חל גם על [[שבע מצוות בני נח|בני נוח]] | איסור זה מסווג כ[[מצוות לא תעשה]] {{מקור|(ספר המצוות לרמב"ם, לא תעשה שנ;}} {{מקור|ספר החינוך רט$ספר החינוך מצוה רט}}{{מקור|)}}. על פי ה[[הלכה]] העונש לעובר על איסור זה ב[[מזיד]] בפני שני [[עדים]] ולאחר ש[[התראה|התרו]] בו הוא [[מיתת בית דין]] ב[[סקילה]]<ref>ראה רמב"ם {{מקור|רמב"ם:איסורי ביאה א ד$איסורי ביאה א, ד}}; {{מקור|רמב"ם:איסורי ביאה א ד$שם הלכה יד}}; {{מקור|רמב"ם:סנהדרין טו י$סנהדרין טו, י}}.</ref> והעובר ב[[שוגג]] חיב [[חטאת]]<ref>{{מקור|רמב"ם:שגגות א ד$רמב"ם שגגות א, ד}}.</ref>. | ||
משכב זכר נחשב בהלכה כ[[איסור עריות|גילוי עריות]], שהוא אחד משלושת האיסורים עליהם אדם צריך [[יהרג ובל יעבור|ליהרג ולא לעבור]], והוא חל גם על [[שבע מצוות בני נח|בני נוח]]<ref>שם, {{מקור|רמב"ם:מלכים ט ה$רמב"ם מלכים ט, ה}}.</ref>. | |||
===דיני המצווה=== | ===דיני המצווה=== | ||
יחסי | איסור ה[[תורה]] לשכב "אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי אישות בין שני גברים, מה שמגדיר [[רש"י]]: "מכניס כמכחול בשפופרת"<ref>{{מקור|פרשנות-תנ"ך:רש"י ויקרא כ יג$רש"י ויקרא כ, יג}}. המקור ב{{מקור|בבלי:בבא מציעא צא א$גמרא (ב"מ צא.)}}.</ref>. יחסים ללא חדירה{{דרושה הבהרה}} בין שני גברים אסורים משום [[שפיכת זרע לבטלה]]. | ||
[[חז"ל]] הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת{{דרוש מקור}}, והמליצו להימנע מ[[ייחוד]] של שני זכרים בדורות שרבה הפריצות בתחום<ref>{{מקור|שולחן ערוך (אבן העזר כד, א)}}: {{ציטוטון|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}</ref>. | |||
יחסי אישות{{דרושה הבהרה}} בין שתי נשים אינם נחשבים על פי ה[[הלכה]] כ[[יחסי אישות|ביאה]]<ref>כמו שכותב ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]], הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח: שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.</ref>, אך קיום יחסי מין לסביים (בין שתי נשים) מכונה ב[[תלמוד הבבלי]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יבמות עו א$יבמות עו.}} {{מקור|בבלי:שבת סה א$שבת סה.}}{{מקור|)}} "נשים המסוללות זו בזו<ref>וב{{מקור|ירושלמי:גיטין ח ח$ירושלמי (גיטין פ"ח ה"ח)}} הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".</ref>" ודבר המוגדר על ידי [[רב הונא]] כ"זְנוּת" (הפוסלת אשה שעשתה זאת מלהינשא ל[[כהן]]) ועל ידי [[רבא]] כ"פריצותא בעלמא" (= סתם פריצות). ה[[רמב"ם]] {{מקור|רמב"ם:איסורי ביאה כא ח$פכ"א מהל' איסורי ביאה ה"ח|כן}} וה[[שולחן ערוך]] {{מקור|שולחן ערוך:אבן העזר כ ב$אה"ע כ, ב|כן}} פסקו - בעקבות ה[[ספרא]]{{דרוש מקור}} - שמעשה זה הוא איסור שנכלל בפסוק {{ציטוטון|כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו|ויקרא יח, ג}}, מפני שאצל המצרִים היה מקובל שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה (נישואיים חד-מיניים) ואישה נישאת לשני אנשים (פוליאנדריה)<ref>[[ספרא]] על ויקרא יח, ג.</ref>. ונחלקו ה[[פוסקים]] אם איסור זה הוא מהתורה ממש<ref>הרמב"ם שם, וספר הלבוש, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (והוא [[לאו שבכללות]]), או שאינו אלא איסור דרבנן<ref>הבנת הפרישה בדעת הטור, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (ואיסור התורה הוא רק באישה הנישאת לשני אנשים). | |||
===טעמי המצווה=== | ===טעמי המצווה=== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
על פי [[ספר החינוך]], הטעם לאיסור הוא השחתת הזרע הכרוכה במעשה, כמו גם הכיעור שיש במעשה - הדומה, כך בספר, לנישואין בין ילד לאישה מבוגרת (נישואין "מכוערים") או בין זקנה לגבר פורה. | על פי [[ספר החינוך]], הטעם לאיסור הוא השחתת הזרע הכרוכה במעשה, כמו גם הכיעור שיש במעשה - הדומה, כך בספר, לנישואין בין ילד לאישה מבוגרת (נישואין "מכוערים") או בין זקנה לגבר פורה. | ||
=== | ===חומרת האיסור==== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
ה[[תלמוד]] ב[[מסכת סוכה]] מונה ארבעה [[חטא]] | ה[[תלמוד]] ב[[מסכת סוכה]] מונה ארבעה [[חטא|חטאים]] המביאים ל[[ליקוי חמה]]: {{ציטוטון|בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על [[אב בית דין]] ש[[מוות|מת]] ואינו [[הספד|נספד]] כהלכה, ועל [[נערה המאורסה]] שצעקה בעיר ואין מושיע לה (בעת ש[[אונס|נאנסה]]) ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד.|בבלי:סוכה כט א$סוכה כט.}} | ||
ב[[מסכת סנהדרין]] מופיעה הבחנה בין אדם שנרבע על ידי זכר בהסכמתו, שפסול לעדות, לבין אדם שקיים יחסי מין אסורים עם נשים, שכשר לעדות. בעלי ה[[תוספות]] הסבירו את ההבחנה בכך, שמי שבעל נשים האסורות עליו חטא משום ש"יצרו תוקפו", לעומת מי שהסכים להבעל על ידי זכר, שאין "יצרו תוקפו כל כך". | ב[[מסכת סנהדרין]] מופיעה הבחנה בין אדם שנרבע על ידי זכר בהסכמתו, שפסול לעדות, לבין אדם שקיים יחסי מין אסורים עם נשים, שכשר לעדות. בעלי ה[[תוספות]] {{מקור|תוספות סנהדרין כו ב$סנהדרין כו: ד"ה החשוד|כן}} הסבירו את ההבחנה בכך, שמי שבעל נשים האסורות עליו חטא משום ש"יצרו תוקפו", לעומת מי שהסכים להבעל על ידי זכר, שאין "יצרו תוקפו כל כך". ה[[רא"ש]] {{מקור|רא"ש סנהדרין ג יג$שם פ"ג סי' יג|כן}} חלק על התוספות, באומרו שדחוק להבדיל בפסול לעדות בין איסורי עריות שונים, על סמך ההנחה שבמשכב זכור התאווה אינה חזקה כל כך. | ||
ב[[שער הגילגולים]] (מ[[כתבי האר"י]]) מופיע העונש הצפוי למקיימים יחסי מין הומוסקסואלים: "הבא על הזכר, יתגלגל | ב[[שער הגילגולים]] (מ[[כתבי האר"י]]) מופיע העונש הצפוי למקיימים יחסי מין הומוסקסואלים: "הבא על הזכר, [[גלגול נשמות|יתגלגל]] ב[[שפן]] או ב[ארנבת]], כפי מה שחטא או בועל נבעל."{{הערה|1=[[רבי חיים ויטאל]], [[שער הגלגולים]], סוף [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%9B%D7%91 הקדמה כב].}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |