אי לא קטלת לא תדחל: הבדלים בין גרסאות בדף

אי לא קטלת לא תדחל (מקור: סנהדרין לב:) בדיני נפשות פותחים הדיינים את המשא ומתן המשפטי בדברים שהם לזכותו של הנאשם. יש מי שאומר, שפתיחה לזכות פירושה, שאומרים לנאשם: אם לא חטאת בחטא זה - אל תפחד.

יש שורש למשפט זה מהתורה בפרשת סוטה "אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית".

האם יש צורך בתנאי כפול ב"אי לא קטלת לא תדחל"?

על הבנת כלל זה והלימוד כתב בספר פנים יפות .(על חומש במדבר פרק ה): "בסנהדרין דף לב: 'אביי ורבא דאמרי תרווייהו אמרינן ליה אי לא קטלת לא תדחל וכו' תניא כוותיה דאביי ורבא רבי אומר אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית וגו', מכאן שפותחין בדיני נפשות תחילה לזכות וכו' דלכאורה קשה דהא בעינן תנאי כפול כדאיתא בקידושין דף סא. דבעינן תנאי כפול? וכתבו התוס' שם [ד"ה בשלמא לרבי חנינא] אע"ג דבעינן הן קודם ללאו אם לא שכב חשוב הן דמה שאנו רוצין שתעשה חשוב הן, א"כ היה צריך להקדים הזכות, ומנליה דפותחין בזכות בדיני נפשות, וכ"ש דקשה למאי דס"ל לרבינא ביבמות דף נ"ג ע"א רבינא אמר בתנאי כפול קמיפלגי וכו', ופירש"י לרבי בעינן תנאי כפול כתנאי בני גד ובני ראובן א"כ קשה לרבי עצמו דמנא ליה בשאר דיני נפשות? ונראה דמזה ראיה למה שכתבתי בחידושי קידושין דהך סברא שכתבו התוס' אינו אלא אליבא דר"מ דס"ל [כתובות נו ב] כתובה דאורייתא והוי איסורא דאית ביה ממונא, אבל למאי דקי"ל כתובה דרבנן לא קי"ל כסברא זו, כדמוכח מסוגיא דגיטין [עה ב] ע"ש, ובזה נלענ"ד נכון דלא תקשה על רב אשי דפליג שם על אביי ורבא מברייתא דרבי ורבי לשטתו דס"ל להלכתא דכתובת אשה דאורייתא כמ"ש התוס' בכתובות דף יו"ד ע"א ד"ה אמר רב נחמן וכו', וא"כ אין ראיה מסוטה, ולא היה צריך להקדים הזכות כי היכי דלהוי הן קודם ללאו"