הרב אליעזר סופינו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי אליעזר ב"ר יעקב סופינו''' ([[ה'תי"ב]] - [[ג' בכסלו]] [[ה'תק"ז]], [[5 בדצמבר]] [[1747]]), חכם חוקר חסיד ומקובל מהעיר [[פיסא]] ב[[איטליה]], מחבר ספר '''נופת צופים'''.
'''רבי אליעזר ב"ר יעקב סופינו''' (ה'תי"ב - ג' בכסלו ה'תק"ז, 1747), כיהן כרב העיר פיזה באיטליה, מרבותיו של ה[[חיד"א]].
==פולמוס קונטרס החתונה==
הקונטרס על עניין שבת החתונה הוא קונטרס בן 13 עמודים שעסק במנהג שהיה מקובל בעבר שבשבת חתן ישנו מסדר הקריאה הרגיל ויקראו פרשייה מיוחדת לכבוד החתן. הרב סופינו כתב את הקונטרס בעקבות מקרה בו הוא התיר לחתן לנהוג לפי המנהג העתיק וצידד בו על אף שברבות השנים ביטלו אותו. הרב סופינו הותקף בשל ההיתר לחתן על ידי הרב רפאל מילדולה ועל ידי גיסו, הרב דוד מילדולה, והוא חיבר את הקונטרס כתשובת נגד וכלל בו את הסברו הראשוני להיתר, שני פרקים שבהם דברי שני מתנגדיו, ופרק רביעי המביא את תשובתו להם.


== ביוגרפיה ==
לפי ספרו של דוד מילדולה, "דברי דוד", בני משפחת מילדולה תפסו את כל עותקי הספר של יריבם ודאגו לשרוף אותם בטרם יופצו. החוקר שמואל גליק מצא את העותק הראשוני של הקונטרס במכון שוקן בירושלים והוציא אותו מחדש במהדורה מדעית.
התגורר ב[[איטליה]] בעיירות [[סיינה]] [[ליוורנו]] ו[[פיסא]] ולאחר מכן עלה ל[[ירושלים]] וכפי הנראה נולד ב[[פיסא]] לאביו רבי יעקב (שנפטר בשנת [[ה'תס"ד]]).
==מתורתו==
למד בצעירותו בליוורנו בישיבתו של רבי [[שמואל די פאס]]. נשא אשה באיטליה ממנה נולדו לה בן ושני בנות. אחת מהם בשם [[רחל כהן]] אשת רבי מהללאל הכהן.
הרב החיד"א מביא מתורתו בספר פתח עינים (פסחים נ"ו עמוד א) וזו לשונו; דף נ״ו א. אעיבר ניסן בניסן ולא הודו לו. נהירנא כד הוינא טליא בעלותו ההרה זו ירושלם עה"ק תו' החכם השלם החסיד כמהר"ר '''אליעזר סופינו''' זלה"ה שהקשה משם רבני ליוורנו הקדמונים דהא קי"ל אין מושיבין מלך בעבור שנה ואיך חזקיהו המלך החסיד עבר על גזרה דרבנן. ואיהו מפרק לה דהיה קודם שגזרו אין מושיבין מלך בעיבור שנה ואני הצעיר תירצתי לו על פי מ"ש הרב כנסת הגדולה בהגהות הרמב"ם פ"ב דסנהדרין לדעת הרמב"ם דמ"ש אין מושיבין מלך בסנהדרין היינו דהם אין מושיבין אבל אם ישב מעצמו מוטב ואינו ממנין הסנהדרין ע"ש וה"נ נימא דאין מושיבין מלך בעבור שנה אבל אם ישב מעצמו מוטב וחזקיה המלך אמר שהוא רוצה להיות בעבור שנה וכיון שהטעם משום אפסניא לכבודו וגם דליכא למיחש ביה כי קדוש הוא היה מהמזומנין זה תירצתי בעת ההיא:
 
==תשובותיו בהלכה==
התכתב בהלכה עם רבי [[יוסף סגרי]] ורבי [[גור אריה פינצי]]. כתב תשובה בהלכה בשנת [[ה'תצ"ב]] לרב [[יהודה עייאש]] מ[[אלג'יר]] והובאה בשו"ת בית יהודה (סימן אס). כתב קונטרס בחודש [[כסלו]] [[ה'תצ"ט]] בענין אמירת '''ואברהם זקן''' בספר תורה בשבוע החופה בשבת חתן ובשו"ת דבר שמואל (לרבי [[שמואל אבוהב]], סימן שכ"ז) ישנה תשובה מיוחדת אליו על דבר דקדוק לשון מהר"י איסכנדרי [[טור]] [[אורח חיים]] (סימן ל"ז) בצורת אות הח' ב[[ספר תורה]]. החיד"א למד אצלו וזכה להיות מתלמידיו ומביא בספריו דברים רבים בשמו{{הערה| ראה פתח עינים חלק א' (פסחים נ"ו, א', דף נ"ח עמוד א)}}.
עלה ל[[ישראל]] ל[[ירושלים]] ונפטר בה ביום [[ג' בכסלו]] [[ה'תק"ז]].
 
==פולמוס שבת החתונה==
חיבר קונטרס על עניין שבת החתונה בן 13 עמודים - עותק יחידי ששרד ונתגלה בספריית [[מכון שוקן]] שעל יד [[בית המדרש לרבנים באמריקה]] לאחר כמאתיים ושישים שנה. ספר זה נתגלה במסגרת מחקר על ספרי שו"ת נדירים בראשותו של [[שמואל גליק]]. הקונטרס הוא עותק יחידי (Unicom) ששרד מחיבור שנדפס באמשטרדם בשנת תק"ב (1742) לערך, על ידי ר' אליעזר סופינו. ספר קטן זה לא זכה בשעתו לתשומת לבם של תלמידי החכמים בישיבות איטליה – . עודנו באיבו נגזרה עליו גזרת כליה, זאת לא מפני שחשדו את המחבר במינות, אפיקורסות או שבתאות, אלא {{דרושה הבהרה|סיבה=????}}בשל מנהג שאינו מעיקרי היהדות שנהוג בכמה מקהילות הספרדים ב"שבת שלאחר החתונה" לומר את '''ואברהם זקן''', שהיה שנוי במחלוקת בין המחבר לעמיתיו הרבנים. הקצף יצא על הספר שהעלימוהו ועל מחברו שהשתדלו להסתיר שמו ולא להשאיר לו זכר{{הערה|https://www.hamichlol.org.il/שמואל_גליק המכלול}}, אך לא עלתה בידם ונהפוך הוא וכפי שכתב בשו"ת תורת משה (סימן נא), וזכה '''רבי אליעזר בן יעקב''' ומשנתו קב ונקי... וזכתה תורתו לתפוצה רבה ואהדה.
 
==על המצבה==
על מצבתו נכתב; נברשתא דדהבא ה"ה החכם השלם הדיין המצוין הרב הכולל חסידא קדישא ישיש ונשוא פנים המקובל האלוקי מורינו הרב '''רבי אליעזר בהרב יעקב סופינו'''.. נתבקש בישיבה של מעלה...


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=155182&width=0&scroll=0&udid=0&pagenum=1 קונטרס בענין שבת החתונה באתר אוצר החכמה]
*[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=155182&width=0&scroll=0&udid=0&pagenum=1 קונטרס בענין שבת החתונה באתר אוצר החכמה]


==לקריאה נוספת==
*ספר דעת קדושים (לוינר) בתוך '''מזכרת רבני איטליאה''' מאת יום טוב אייזנשטאט (פטרבורג [[ה'תרנ"ז]]).
*ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (הודפס [[ה'תרפ"ט]] דף רי"א עמ' 25).
* ספר [[אנציקלופדיה ארזי הלבנון]] (חלק א' עמ' 290).


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־16:11, 14 בפברואר 2022

רבי אליעזר ב"ר יעקב סופינו (ה'תי"ב - ג' בכסלו ה'תק"ז, 1747), כיהן כרב העיר פיזה באיטליה, מרבותיו של החיד"א.

פולמוס קונטרס החתונה[עריכה]

הקונטרס על עניין שבת החתונה הוא קונטרס בן 13 עמודים שעסק במנהג שהיה מקובל בעבר שבשבת חתן ישנו מסדר הקריאה הרגיל ויקראו פרשייה מיוחדת לכבוד החתן. הרב סופינו כתב את הקונטרס בעקבות מקרה בו הוא התיר לחתן לנהוג לפי המנהג העתיק וצידד בו על אף שברבות השנים ביטלו אותו. הרב סופינו הותקף בשל ההיתר לחתן על ידי הרב רפאל מילדולה ועל ידי גיסו, הרב דוד מילדולה, והוא חיבר את הקונטרס כתשובת נגד וכלל בו את הסברו הראשוני להיתר, שני פרקים שבהם דברי שני מתנגדיו, ופרק רביעי המביא את תשובתו להם.

לפי ספרו של דוד מילדולה, "דברי דוד", בני משפחת מילדולה תפסו את כל עותקי הספר של יריבם ודאגו לשרוף אותם בטרם יופצו. החוקר שמואל גליק מצא את העותק הראשוני של הקונטרס במכון שוקן בירושלים והוציא אותו מחדש במהדורה מדעית.

מתורתו[עריכה]

הרב החיד"א מביא מתורתו בספר פתח עינים (פסחים נ"ו עמוד א) וזו לשונו; דף נ״ו א. אעיבר ניסן בניסן ולא הודו לו. נהירנא כד הוינא טליא בעלותו ההרה זו ירושלם עה"ק תו' החכם השלם החסיד כמהר"ר אליעזר סופינו זלה"ה שהקשה משם רבני ליוורנו הקדמונים דהא קי"ל אין מושיבין מלך בעבור שנה ואיך חזקיהו המלך החסיד עבר על גזרה דרבנן. ואיהו מפרק לה דהיה קודם שגזרו אין מושיבין מלך בעיבור שנה ואני הצעיר תירצתי לו על פי מ"ש הרב כנסת הגדולה בהגהות הרמב"ם פ"ב דסנהדרין לדעת הרמב"ם דמ"ש אין מושיבין מלך בסנהדרין היינו דהם אין מושיבין אבל אם ישב מעצמו מוטב ואינו ממנין הסנהדרין ע"ש וה"נ נימא דאין מושיבין מלך בעבור שנה אבל אם ישב מעצמו מוטב וחזקיה המלך אמר שהוא רוצה להיות בעבור שנה וכיון שהטעם משום אפסניא לכבודו וגם דליכא למיחש ביה כי קדוש הוא היה מהמזומנין זה תירצתי בעת ההיא:

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים[עריכה]