אמה עבריה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[גרעון כסף]] | * [[גרעון כסף]] | ||
[[יעוד]] | * [[יעוד]] | ||
[[כסף קניין עבד עברי]] | * [[כסף קניין עבד עברי]] | ||
[[מוכר עצמו]] | * [[מוכר עצמו]] | ||
[[מיתת האדון]] | * [[מיתת האדון]] | ||
[[מכרוהו בית דין]] | * [[מכרוהו בית דין]] | ||
[[עבד עברי]] {{מקור|(שם דנו בכלל דיני עבד עברי)}} | [[עבד עברי]] {{מקור|(שם דנו בכלל דיני עבד עברי)}} | ||
[[רציעה]] | * [[רציעה]] | ||
[[שטר יציאת עבד עברי]] | * [[שטר יציאת עבד עברי]] | ||
[[שטר קניין עבד עברי]] | * [[שטר קניין עבד עברי]] | ||
[[שש שנים]] {{מקור|(לגבי יציאת עבד עברי ביובל ע"ע [[יובל#עבד_עברי|יובל בסעיף "בעבד עברי"]])}}. | [[שש שנים]] {{מקור|(לגבי יציאת עבד עברי ביובל ע"ע [[יובל#עבד_עברי|יובל בסעיף "בעבד עברי"]])}}. | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־17:40, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
בת ישראל קטנה שאביה מכרה לישראל אחר להיות אמה (הסוגיות בקידושין יד: והלאה).
מקור וטעם
מקורה מהפסוק "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" (דברים טו-יב), ורוב דיניה נלמדים מההיקש הזה לעבד עברי.
במהותה כתב ר' שמואל שהיא זכות נפרדת שהתורה זיכתה לאביה למוכרה, ולא שהאב מוכר לאדון את הזכויות שיש לו בה (דהיינו, זכות מכירתה אינה תולדה משאר זכויותיו בה) (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קמח).
פרטי הדין
אשה גדולה, אביה לא יכול למוכרה (ערכין כט:). ונחלקו הראשונים האם היא יכולה למכור את עצמה: לרמב"ם לא יכולה (עבדים א-ב), ולרמב"ן כן (הובא במשנה למלך שם).
סימני נערות, אמה עבריה יוצאת בהם לחירות (קידושין יד:). וחקרו האם האמה נמכרת לתמיד, והסימנים ומיתת האב מוציאים אותה (כמו יציאת שש ויובל), או שמתחילה נמכרת רק עד הסימנים או מיתת האב (שכיוון שכבר אין לאביה זכות למוכרה יוצאת מרשות האדון) (המידות לחקר ההלכה ב-מ, שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קנא).
ראה גם
עבד עברי (שם דנו בכלל דיני עבד עברי)
שש שנים (לגבי יציאת עבד עברי ביובל ע"ע [[יובל עבד_עברי|יובל בסעיף "בעבד עברי"]]).