אסמכתא (התחייבות)

הגדרה

אדם מתחייב לחבירו שאם לא יעשה מעשה מסוים יתחייב לו דבר מסוים בתור קנס - ההתחייבות הזו לא מועילה {{{1}}}.

לדוגמא, המקבל עירבון מחבירו ואומר לו "אעשה כך וכך, ואם אחזור בי אכפול לך עירבונך", וחזר בו - פטור מלכפול לו ערבונו {{{1}}}.

החולק על דין זה הוא רבי יוסי שסובר שאסמכתא קונה, והלכה כרבי יהודה שאסמכתא לא קונה {{{1}}}. וכן נחלקו בזה אמוראים, שלרב הונא אסמכתא קונה ולרב נחמן לא {{{1}}}.

מקור וטעם

במקור שאסמכתא לא קונה יש שכתבו שהוא רק מדרבנן, אך מדאורייתא כן קונה {{{1}}}, והמקור לכך הוא מדין ערב שמועיל מדאורייתא אע"פ שהוא כאסמכתא, שהרי מתחייב שאם הלווה לא ישלם למלווה - הערב עצמו ישלם {{{1}}}. ולפי זה כאשר יש מחלוקת הפוסקים האם הדבר הוא אסמכתא - מעמידים על דין תורה וקונה, שהרי זה ספק בתקנת חכמים {{{1}}}.

הטעם שלא קונה הוא שהתחייבות האסמכתא היתה גוזמא {{{1}}}, וכשהתחייב סמך בליבו שיוכל לקיים את התנאי, וכשהגיע הזמן נאנס {{{1}}}.

בדינים שונים

מחילה, כגון שנתן עירבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א {{{1}}} הביא שיש חולקים.

בשבועה ובנדרי הקדש וצדקה אין דין אסמכתא, ומועילים {{{1}}}.

פרטי הדין

בתנאי שאינו בתור קנס, דהיינו שלא אומר לחבירו "אם לא אעשה כך וכך אשלם לך", אלא למשל שאומר "אם אתה תעשה כך - גם אני אעשה כך" אין דין אסמכתא, וקונה, ככל דיני תנאים המפורשים בש"ס {{{1}}}.

אם אמר "מעכשיו", כגון שאמר "אם לא אתן לך מכאן ועד שלוש שנים הרי שדי קנויה לך מעכשיו" - כן קונה {{{1}}}. ודין זה נאמר רק בתנאי לעתיד, אך בתנאי לעבר, כגון "אם לא נתתי לך לפני שנה" - לא קונה, שסבר שכן נתן לו, ושכח וטעה {{{1}}}.

מי שטעה, שהתנה עם חבירו באסמכתא, והיה סבור שאסמכתא כן קונה, ולכן נתן לחבירו משכון בשביל לשלם לו את האסמכתא - נחלקו המפרשים האם חייב לשלם לו {{{1}}}.

פשרה - אסמכתא כן מועילה בה, כגון שבפשרה פסקו שאם לא יעשה מעשה מסוים יתחייב לשלם {{{1}}}.

ראה גם

תנאי (שהוא כן מועיל)