אפריקה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
מיקום אפריקה בתבל - ויקישיתוף
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
אפריקה מראה מהלווין - ויקישיתוף

אפריקה היא היבשת השנייה בגודלה בתבל, הן בשטחה והן במספר תושביה. אומדן האוכלוסיה שלה הוא כ-900 מיליון נפש, המפולגים ל-55 מדינות. רמת החיים של האוכלוסיה הוא נמוך. קשריה של היבשת עם מדינת ישראל אינם רבים. מספרם של היהודים במדינות אפריקה נמוך. המדינות החשובות באפריקה הן: מצרים ארצות צפון אפריקה ודרום אפריקה.

אפריקה במקורות[edit]

המונח אפריקה, לגלגוליו, מופיע במקורות תלמודיים יותר מעשר פעמים. הכוונה היא לאזור צפון אפריקה, למדינות לוב, תוניס ואלג'יר. כנראה, בעקבות המיממשל הרומאי שהגדיר אזור זה כ"פרובינציה אפריקה".

מהמקורות התלמודיים עולה כי אפריקה של היום הוגדרה בשם כוש. ואילו לפי אזכורים אחדים המונח אפריקה לגלגוליו התיחס כנראה לחבל ארץ באסיה התיכונה, צפונית מנהר פרת ונהר חידלק לאזור בו גלו [[עשרת השבטים. מר זוטרא עוען כדלקמן:" "להיכא אגלי להו? מר זוטרא אמר: לאפריקי. ורבי חנינא אמר: להרי סלוג.בבלי סנהדרין צ"ד, א. המהר"ל מסביר כי הכוונה לא לאפריקה המוגדר בזמננו "ועוד יראה דהכי פירושו, דמתחלה הגלה אותם לאפריקי, ואינו אפריקי שהוא ידוע לנו, אבל הוא מקום דפסקי הרי חושך. וזה נקרא ג"כ אפריקי וכך מוכח במסכת תמיד..." ([1]

במסכת סנהדרין מוזכר : "כשבאו בני אפריקיא (מצאצאי הכנענים ) לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון המלך, אמרו בני אפריקיא לאלכסנדרוס מוקדון המלך: ארץ כנען (ישראל) שלנו היא! " . מניחים כי הכוונה כאן לצאצאי הגרגשי שברחו לצפון אפריקה מפני הצרעה, לפני כניסת יהושוע לארץ.

אלכסנדר מוקדון[edit]

איזכור מעניין יש במקורות לגבי אלכסנדר מוקדון ואפריקה, שהרי לפי ההיסטוריונים הוא כנראה לא היה כלל ביבשת זאת, חוץ ממצרים. מסופר כי עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב אמר להן: להן בעינא דאיזל למדינת אפריקי ( רוצה אני ללכת למדינה אפריקה) . אמרו ליה לא מצית אזלת (אמרו לו אתה לא יכול) . דפסקי הרי חשך (אפריקה היא אחרי הרי החושך). אמר להן לא סגיא דלא אזלינא ( בכל זאת אני רוצה ללכת) . אמטו הכי משיילנא לכו אלא מאי אעביד (בכל זאת מה עלי לעשות). אמרו ליה אייתי חמרי לובאי דפרשי בהברא (השיבו לו תקח חמורים לובים המהלכים בחושך) ואייתי קיבורי דמתני וקטר בהאי גיסא דכי אתית <באורחא> נקטת בגוייהו ואתית לאתרך (קח לך גלילי חבלים, תקשור אחד לשני ותגיע למקום).

עבד הכי ואזל מטא לההוא מחוזא דכוליה נשי (עשה כן והגיע למחוז שכולו נשים) בעי למיעבד קרבא (בקש להלחם) בהדייהו אמרו ליה אי קטלת לן יאמרו נשי קטל אי קטילנא לך יאמרו מלכא דקטלוהו נשי (סרבו, שהרי לא נלחמים בנשים) אמר להן אייתו לי נהמא אייתו ליה נהמא דדהבא אפתורא דדהבא (בקש לחם, הביאו לו לחם של זהב).

אמר להו מי אכלי אינשי נהמא דדהבא ( האם אוכלים לחם של זהב) אמרו ליה אלא אי נהמא בעית לא הוה לך באתרך נהמא למיכל דשקלית ואתית להכא כי נפיק ואתי כתב אבבא דמחוזא אנא אלכסנדרוס מוקדון הויתי שטייא עד דאתיתי למדינת אפריקי דנשיא ויליפת עצה מן נשיא (כאשר יצא מהעיר כתב, אני , למדתי חכמה מנשים). בבלי תמיד ל"ב, א'-ב'.

יעקב שביט כתב על הנושא :מני אפריקה שבתלמוד[2] ותמהה איך אלכסנדר מוקדון הגיע לאפריקה ופגש את הנשים האלה.

הוא מצטט את ספר יוסיפון אשר מגדיר את אפריקה לפי הרומאים, דהיינו בצפון אפריקה ואת "הרי החושך" בדרך להודו - מרכז אסיה - אולי אזור הרי הקוקז.

המאמר מסכם באומרו שמדובר בבחינת "השערות פורחות שנועדו לתאר" כיצד עסקו בגאוגרפיה קדומה. מטרת חז"ל היה לא לספק מידע גאוגרפי. המידע שימש רקע לסיפור שיש לקחים בצידו.

  1. נצח ישראל, פרק ל"ד)
  2. (בתוך) "נוף מולדתו", יוסי בן-ארצי, ישראל ברטל ואלחנן ריינר, עורכים (ירושלים: הוצאת מאגנס, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ויד יצחק בן צבי תש"ס), .