בגדי כהונה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־18:05, 22 ביולי 2008 מאת קובץ יסודות וחקירות השלם (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה

כהן העובד בבית המקדש חייב ללבוש ארבעה בגדים: כתונת, מכנסיים, מגבעת, אבנט.

==מקור וטעם==

מקורו מהפסוק "ועשו בגדי קודש לאהרון אחיך ולבניו" {{{1}}}.

במהות המצווה יש ארבע דעות בראשונים {{{1}}}:

א) יש מצווה בלבישתן תמיד (גם שלא בשעת העבודה).

ב) יש מצווה בלבישתן רק בשעת העבודה {{{1}}}.

ג) יש מצווה בעשיתן.

ד) אין בהם מצווה אלא הם רק הכשר מצווה לעבודה.

בחיוב ללובשם בשעת העבודה חקרו האם בשביל לעבוד בבית המקדש צריך בגדי כהונה, או שאסור להיות בלא בגדי כהונה {{{1}}}.

באיסור מחוסר בגדים חקר הגר"ח האם הוא נחשב זר, או שהוא לאו בפני עצמו {{{1}}}.

פרטי הדין

לשמה - בירושלמי {{{1}}} נחלקו האם בגדי כהונה צריכים להעשות לשמה, ותלו זאת במחלוקת האם מזוזה צריכה להיכתב לשמה. והרמב"ן {{{1}}} כתב שצריכים להעשות לשמה, ויתכן שצריכים כוונה. והרמב"ם לא הזכיר את דין זה {{{1}}}.

לכהן גדול היו גם כן את ארבעת הבגדים של הכהן הדיוט (חוץ מהארבעה הנוספים), אך יש דעות שהיה חילוק ביניהם {{{1}}}:

א) כתונת - בכהן גדול היתה משובצת {{{1}}}.

ב) אבנט - בכהן גדול היה מעשה רוקם {{{1}}}.

ג) מצנפת - יש חילוק בשמותן, ש"מצנפת" היא של כהן גדול ו"מגבעת" היא של כהן הדיוט, ונחלקו המפרשים האם יש חילוק ביניהן, ויש בזה שש דעות {{{1}}}: אין שום הבדל בין מצנפת של כהן גדול למגבעת של כהן הדיוט {{{1}}}, אין שום הבדל בין כהן גדול לכהן הדיוט אלא שהמצנפת והמגבעת הן חלקים שונים של אותו הבגד {{{1}}}, המצנפת היא צעיף ארוך שנכרך והמגבעת היא כובע {{{1}}}, המצנפת צרה יותר כדי שיהיה מקום לציץ {{{1}}}, ההבדל רק בלבישתן (אך לא בעשייתן), שהמצנפת רק מסביב לראש והמגבעת גם מעליו {{{1}}}, ההבדל רק בלבישתן שהמצנפת מכסה גם את הצדעיים והמגבעת לא {{{1}}}.

ד) מכנסיים - לכל הדעות היו שווים בכהן גדול ובכהן הדיוט.

כלאיים בבגדי כהונה - חקר הגר"א וסרמן האם היא הותרה או דחויה {{{1}}}.

ציץ מרצה רק כשלבוש בכל השמונת בגדים - משום שהריצוי הוא עבודת כהן שמחייבת שמונה בגדים, או שכאשר אינו לבוש את כל שאר הבגדים אינו נחשב לבוש ציץ {{{1}}}.

אנשים

מי שאינו ראוי לעבוד, כגון זר ואשה, אינו מחויב בלבישת בגדים. דהיינו, אם זר או אשה עבדו במקדש בלא בגדי כהונה עוברים רק משום זרות ולא משום מחוסר בגדים, שהציווי על לבישת הבגדים נאמר רק למי שראוי לעבוד {{{1}}}.