בית אבן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
(הוספת הערות שוליים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מקום בבית המקדש שאליו היו מפרישים את הכהן השורף את הפרה האדומה, שבעת ימים קודם שריפתה. מקום זה מכונה "בית אבן", לפי שהכהן היה משתמש שם במשך כל שבעת ימי הפרישה רק בכלי גללים, בכלי אבנים ובכלי אדמה, שאינם מקבלים טומאה. | מקום בבית המקדש שאליו היו מפרישים את הכהן השורף את הפרה האדומה, שבעת ימים קודם שריפתה<ref> כשם שמפרישים כהן גדול לעבודת יום הכפורים. בגמרא (יומא ב, א) מבואר שלמדים זאת ממה שכתוב בשבעת ימי המילואים (ויקרא, לג-לד): "ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים... כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם", ודרשו חכמים: "לעשות" - זה מעשה פרה אדומה, "לכפר עליכם" - זה מעשה יום הכיפורים, כלומר שהכהן השורף את הפרה וכהן גדול העובד ביום הכיפורים, שניהם טעונים הפרשה מביתם שבעת ימים, כמו שהיו אהרן ובניו טעונים הפרשה מביתם בשבעת ימי המילואים (גמרא יומא ב, א). ברם, לדעת הרמב"ם דין זה הוא קבלה ממשה רבינו, אלא שהסמיכוהו חכמים על המקרא. והיו מפרישים אותו מאשתו, שמא יבוא עליה ותימצא נידה, ויהיה טמא שבעת ימים ולא יוכל לשרוף את הפרה.</ref>. מקום זה מכונה "בית אבן", לפי שהכהן היה משתמש שם במשך כל שבעת ימי הפרישה רק בכלי גללים, בכלי אבנים ובכלי אדמה, שאינם מקבלים טומאה. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־18:54, 16 בדצמבר 2008
|
|
מקום בבית המקדש שאליו היו מפרישים את הכהן השורף את הפרה האדומה, שבעת ימים קודם שריפתה[1]. מקום זה מכונה "בית אבן", לפי שהכהן היה משתמש שם במשך כל שבעת ימי הפרישה רק בכלי גללים, בכלי אבנים ובכלי אדמה, שאינם מקבלים טומאה.
הערות שוליים
- ↑ כשם שמפרישים כהן גדול לעבודת יום הכפורים. בגמרא (יומא ב, א) מבואר שלמדים זאת ממה שכתוב בשבעת ימי המילואים (ויקרא, לג-לד): "ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים... כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם", ודרשו חכמים: "לעשות" - זה מעשה פרה אדומה, "לכפר עליכם" - זה מעשה יום הכיפורים, כלומר שהכהן השורף את הפרה וכהן גדול העובד ביום הכיפורים, שניהם טעונים הפרשה מביתם שבעת ימים, כמו שהיו אהרן ובניו טעונים הפרשה מביתם בשבעת ימי המילואים (גמרא יומא ב, א). ברם, לדעת הרמב"ם דין זה הוא קבלה ממשה רבינו, אלא שהסמיכוהו חכמים על המקרא. והיו מפרישים אותו מאשתו, שמא יבוא עליה ותימצא נידה, ויהיה טמא שבעת ימים ולא יוכל לשרוף את הפרה.