בית הכנסת החורבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:Churva22.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת החורבה, מאי 2008 - המקור: ויקישיתוף, צילמה:תמר הירדני]] | [[תמונה:Churva22.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת החורבה, מאי 2008 - המקור: ויקישיתוף, צילמה:תמר הירדני]] | ||
'''בית הכנסת החורבה''' או בשמו המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בירושלים מאז הקמתו בשנת ועד לנפילת [[הרובע היהודי של ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]]. הוא הוקם בשנת 1700, נהרס בשנת 1720, נבנה שוב בשנת 1864 ונהרס בשנת 1948. בשנת 2008 מסתיימת בניתו מחדש. | '''בית הכנסת החורבה''' או בשמו המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בירושלים מאז הקמתו בשנת 1864 ועד לנפילת [[הרובע היהודי של ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]]. הוא הוקם בשנת 1700, נהרס בשנת 1720, נבנה שוב בשנת 1864 ונהרס בשנת 1948. בשנת 2008 מסתיימת בניתו מחדש. הוא נחשב לבית הכנסת המפואר ביותר של העיר העתיקה. | ||
חצר "החורבה" היה מרכז היהודים האשנזים בעיר. הערבים קראו לו: "דאר אלאשכנז - בית האשכנזים. | |||
בחצר החורבה היו מוסדות הקהילה האשכנזית: בית הדין וישיבת "עץ חיים" המפורסמת. | בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד אשר עלה לירושלים בשנת תס"א - 1701 עם 300 עולים. מטרתם הייתה : "לקרב את הגאולה על ידי סגופים וצומות, תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה". הוא רכש חצר הסמוכה לבית הכנסת הרמב"ן העתיק והחל לבנות את בית כנסת לקהיחת האשכנזים בעיר.<ref>לספרדים היה בית כנסת משלהם שנקרא ע"ש יוחנן בן זכאי</ref> | ||
הערבים ניסו להפריע ורק מתן שוחד מנע מהם את המשך ההתנכלות. אחד החסידים מספר: "שחדים הרבה הוציאו לראשי העם ישמעאל אשר בירושלים עד שהניחו לבנות את הבנין הזה". כעבור זמן קצר נפטר ר' יהודה החסיד והבנייה נעצרה. מכאו שמו של המקום : "חורבצ רבי יהודה החסיד". בשנת 1720 הוא נהרס על ידי מוסלמים, על רקע של חובות כספיים. בשנת 1857 הונח היסוד לבית-כנסת חדש, אשר נחנך לאחר שבע שנים, בנוכחות משה מונטיפיורי ואלפונס רוטשילד. | |||
==תאור בית הכנסת הישן== | |||
[[זאב וילנאי]], חוקר ארץ ישראל, הביא ב"מדריך ירושלים משנת 1946 תאור של בית הכנסת <ref> [[זאב וילנאי]]'''מדריך ירושלים''' 1946, הדפסה מחודשת של הוצאת אריאל ירושלים, עמוד 48</ref>.: | |||
בית הכנסת נקרא גם בשם הסימלי "בית יעקב", על יסוד דברי [[ישעיהו הנביא]]: " בֵּית, יַעֲקֹבלְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאוֹר ה' {{מקור|(ב',ה')}}. מעל שערי הברזל היה ציור של [[קבר רחל]] ובית נכנסת עצמו. מעל הכניסה של אולם בית הכנסת היה כתוב: " לזכר עולם יהי' צדיק...נדב לבנות משכן לאביר יעקב...ויזכו לראות בבנין אפיריון (בית המקדש) על מכון הר ציון ב'ב'א' (במהרה בימינו אמו) שנת הבית הזה יהי עליון לפ"ק" - דהיינו שנת תרכ"ה , שנת 1864, היא שנת חנוכת הבנין. | |||
לאולם בית הכנסת הייתה כיפה רמה. למטה ממנו היו ציורי המקומות הקדושים. סביב הפתח, מבפנים, היו מצויירים עצי ערבה על גדות נהרות בבל ועחיהם כלי הזמר של גולי ירושלים. בפינות האולם למעלה היו : ציורי [[נמר]], [[נשר]], [[צבי]] ו[[אריה]] המסמלים את דברי החכמים ב[[פרקי אבות]]:"יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי--לעשות רצון אביך שבשמיים. הוא היה אומר, עז פנים לגיהינם, ובוש פנים לגן עדן. כן יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו שתיבנה עירך בימינו, ותיתן חלקנו בתורתך, ועם עושי רצונך.{{מקור|(ה',י"ח)}}. | |||
בחצר החורבה היו מוסדות הקהילה האשכנזית: בית הדין וישיבת "עץ חיים" המפורסמת. הישיבה הועברה לעיר החדשה בשנת 1936, בשל המאורעות של ערביי ארץ ישראל. על הקיר בחצר היה למעלה "שעון שמש לשעות ארץ ישראל". הוא נקבע לצרכי תפילה. | |||
בקצה החצר היה בית מדרש קטן, הישן ביותר של האשכנזים בירושלים..מכאן שמו העממי "בית המדרש הישן". מעל לכנחסה אליו הייתה כתובת: בס"ד (בסייחתא דשמיא - בעזרת השמים)זה השער לה' צדיקים יבואו בו. נ' ונ' ת"ל (נעשה ונגמר תהילה לאל) בה' כסלו שנת תקצ"ז היא שנת 1837 ךסה"נ. זאב ויחנאי מציין כי המיוחד בכתובת זו ששם ה' המפורש מובא בה, דבר שאינו רגיל בכתובות. | |||
בחצר הייתה איצטבה שהיו קוראים בילה "קונה". עליה היו מעמידים לראווה את העובר על מצוות דת או מוסר. בגובה האדם היו קבועים שני ווים נקובים בראשיהםץ על צוואר החוטא היו שמים כעין חישוק והיו סוגרין אותו על הווים בשני מנעוליםץ. המילה "קונה" הפילה פחד על התושבים וזאב וילנאי מסיים: "ואוי למי שהעמד עליה!" | |||
==קרל נטר== | ==קרל נטר== | ||
| שורה 13: | שורה 28: | ||
בשנת 1867, בקר קרל נטר ב[[ארץ ישראל]]. הוא בדק את מצבם של יהודי [[היישוב הישן]] והגיע למסקנה שלא ניתן להביא לידי שיפור במצבם הכלכלי אלה על ידי הכשרת לעבודה חקלאית. בהיותו בירושלים, הייתה לו הזדמנות לנאום בפני ציבור מתפללי [[בית הכנסת החורבה]], שהיה אחד מבתי הכנסת החשובים בירושלים. הוא פנה לציבור ועורר אותם להתחיל ב"חיים חדשים". משה סמילנסקי מספר כי "כל הקהל געה בבכי לשמע דבריו. כאשר יצא מבית הכנסת לחצו את ידו ויבכו על צווארו. ''' יום גדול היה היום ההוא ליהודי ירושלים'''<ref>מקור:'''משה סמילנסקי''' '''פרקים בתולדות הישוב''' - חלק ראשון, הוצאת דביר - תל אביב, 1939, עמ' 7</ref>. ואכן, הוא הצליח לשכנע את חברת "כל ישראל חברים" בפאריז להקים את בית הספר חקלאי בשנת 1870 [[מקווה ישראל]] | בשנת 1867, בקר קרל נטר ב[[ארץ ישראל]]. הוא בדק את מצבם של יהודי [[היישוב הישן]] והגיע למסקנה שלא ניתן להביא לידי שיפור במצבם הכלכלי אלה על ידי הכשרת לעבודה חקלאית. בהיותו בירושלים, הייתה לו הזדמנות לנאום בפני ציבור מתפללי [[בית הכנסת החורבה]], שהיה אחד מבתי הכנסת החשובים בירושלים. הוא פנה לציבור ועורר אותם להתחיל ב"חיים חדשים". משה סמילנסקי מספר כי "כל הקהל געה בבכי לשמע דבריו. כאשר יצא מבית הכנסת לחצו את ידו ויבכו על צווארו. ''' יום גדול היה היום ההוא ליהודי ירושלים'''<ref>מקור:'''משה סמילנסקי''' '''פרקים בתולדות הישוב''' - חלק ראשון, הוצאת דביר - תל אביב, 1939, עמ' 7</ref>. ואכן, הוא הצליח לשכנע את חברת "כל ישראל חברים" בפאריז להקים את בית הספר חקלאי בשנת 1870 [[מקווה ישראל]] | ||
==הנרייך הרץ== | |||
בשנת 1872 התפלל בבית הכנסת ההיסטוריון המפורסם הנרייך גרץ. בשעת התפילה, קם אחד "מקנאי ירושלים" -כותב זאב וילנאי והטיל עליו חרם בשם הרבנים. הם התנגדו לספריו ולפרושיו על המקרא. | |||
==ביקור הרברט סמואל== | ==ביקור הרברט סמואל== | ||
זאב ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" עצרת למען התנדבות לגדוד העברי. | זאב ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" עצרת למען התנדבות לגדוד העברי. בבית הכנסת היו שמורים הדגלים של [[הגדודים העבריים]] שנלחמן בקרב הצבא הבריטי בכיבוש הארץ, בשנת 1918. | ||
בשנת 1920, ב[[שבת נחמו]] , התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, הרברט סמואל התכבד בקריאת ה[[הפטרה]] המתחילה בפסוקים מ[[ספר ישעיהו]]: " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.(מ',א'-ב'). הפטרה הבאה לנחם את העם אחרי [[ימי בין המצרים]] - שלושת השבועות המסתיימות ב[[תשעה באב]] - המועד בה חרב [[בית המקדש]]. "לימים יאמר סמואל כי זה היה הטקס המרגש ביות בחייו". | בשנת 1920, ב[[שבת נחמו]] , התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, הרברט סמואל התכבד בקריאת ה[[הפטרה]] המתחילה בפסוקים מ[[ספר ישעיהו]]: " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.(מ',א'-ב'). הפטרה הבאה לנחם את העם אחרי [[ימי בין המצרים]] - שלושת השבועות המסתיימות ב[[תשעה באב]] - המועד בה חרב [[בית המקדש]]. "לימים יאמר סמואל כי זה היה הטקס המרגש ביות בחייו". | ||
| שורה 30: | שורה 47: | ||
<ref>בינהם אביו של הכותב, ר' שמשון, שבנו של ר' נתנאל הסופר בעל התפילון - '''כשסמואל עלה למפטיר'''. מתוך מכתבים למערכת, 29 באוגוסט 2008</ref> . | <ref>בינהם אביו של הכותב, ר' שמשון, שבנו של ר' נתנאל הסופר בעל התפילון - '''כשסמואל עלה למפטיר'''. מתוך מכתבים למערכת, 29 באוגוסט 2008</ref> . | ||
בימי [[מלחמת העולם השנייה]], ביום ב' כסלו תש"ג (1943), התקיימה בבית הכנסת עצרת תפילה להצלת יהודי אירופה. העצרת נערכה תפילה על ידי [[הרב הראשי יצחק איזיק הלוי הרצוג]], ו[[האדמו"ר רבי מרדכי אלטר מגור]]. זאב וילנאי מסכם בשנת 1946: "עם דילול היישוב האשכנזי בעיר העתיקה שמם גם בית-כנסת מםואר זה" | |||
לאחר נפילת הרובע היהודי, במאי 1948, פוצצו הירדנים את בית הכנסת, כמעשה סמלי המבטא את נצחונם. | לאחר נפילת הרובע היהודי, במאי 1948, פוצצו הירדנים את בית הכנסת, כמעשה סמלי המבטא את נצחונם. | ||