בית הכנסת החורבה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 36: שורה 36:
זאב ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" עצרת למען התנדבות לגדוד העברי. בבית הכנסת היו שמורים הדגלים של [[הגדודים העבריים]] שנלחמו בקרב הצבא הבריטי בכיבוש [[עבר הירדן]] בשנת 1918. <ref>לפי אחת הגירסאות הופקו בו דגלים ביום כיבוש ירושלים על גנרל אלנבי , כבר בשנת 1917.</ref>
זאב ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" עצרת למען התנדבות לגדוד העברי. בבית הכנסת היו שמורים הדגלים של [[הגדודים העבריים]] שנלחמו בקרב הצבא הבריטי בכיבוש [[עבר הירדן]] בשנת 1918. <ref>לפי אחת הגירסאות הופקו בו דגלים ביום כיבוש ירושלים על גנרל אלנבי , כבר בשנת 1917.</ref>


בשנת 1920, ב[[שבת נחמו]] , התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, הרברט סמואל התכבד בקריאת ה[[הפטרה]] המתחילה בפסוקים מ[[ספר ישעיהו]]: " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם.   דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.(מ',א'-ב'). הפטרה הבאה לנחם את העם אחרי [[ימי בין המצרים]] - שלושת השבועות המסתיימות ב[[תשעה באב]] - המועד בה חרב [[בית המקדש]]. "לימים יאמר סמואל כי זה היה הטקס המרגש ביות בחייו".
בשנת 1920, ב[[שבת נחמו]] , התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, הרברט סמואל התכבד בקריאת ברכות ה[[הפטרה]]  מספר[[ ישעיהו]]: " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.{{מקור=(מ',א'-ב'}}). הפטרה הבאה לנחם את העם אחרי [[ימי בין המצרים]] - שלושת השבועות המסתיימות ב[[תשעה באב]] - המועד בה חרב [[בית המקדש]]. "לימים יאמר סמואל כי זה היה הטקס המרגש ביות בחייו".


וכך מספר נתנאל ליפשיץ ב[[מקור ראשון]]. במטרה לשהות ב[[תחום שבת]], הרברט סמואל ירד ממעונו בבית הממשלה אשר היה באכסניית [[אוגוסטה ויקטוריה]], השוכנת במרומי [[הר הצופים]]. הוא בחר להתאכסן במלון של ר' ירחמיאל אמדורסקי, כיום "מלון פטרה" - 100 מטר מ[[שער יפו]].
וכך מספר נתנאל ליפשיץ ב[[מקור ראשון]]. במטרה לשהות ב[[תחום שבת]], הרברט סמואל ירד ממעונו בבית הממשלה אשר היה באכסניית [[אוגוסטה ויקטוריה]], השוכנת במרומי [[הר הצופים]]. הוא בחר להתאכסן במלון של ר' ירחמיאל אמדורסקי, כיום "מלון פטרה" - 100 מטר מ[[שער יפו]].
שורה 42: שורה 42:
בשבת בבוקר, בדרך מהמלון לבית הכנסת, נפרשו שטיחים אדומים ומשני צידי הרחוב עמדו משמרות שוטרים. מבעוד יום, קושטו בפרחים בתי  הרחובות בדרך בה הוא הוא היה אמור לעבור בשבת. נשים ספרדיות השמיעו קולות רינה מסורתיות (לו-לו-לו) והתיזו דרך החלונות מי ורדים על ראשו של הנציב. קבוצת קצינים צעדה בראש ולימינו צעד מושל ירושלים [[רונלד סטורס]].
בשבת בבוקר, בדרך מהמלון לבית הכנסת, נפרשו שטיחים אדומים ומשני צידי הרחוב עמדו משמרות שוטרים. מבעוד יום, קושטו בפרחים בתי  הרחובות בדרך בה הוא הוא היה אמור לעבור בשבת. נשים ספרדיות השמיעו קולות רינה מסורתיות (לו-לו-לו) והתיזו דרך החלונות מי ורדים על ראשו של הנציב. קבוצת קצינים צעדה בראש ולימינו צעד מושל ירושלים [[רונלד סטורס]].


הנציב הגיע לבית הכנסת  בתפילת [[נשמת כל חי]]. הקהל עמד על רגליו. הוא ישב על כיסא מיוחד שהוכן עבורו ליד ארון הקודש. לידו ישב המושל חגור אקדח. ההתרגשות הגיעה לשיאה כאשר עלה לתורה וקבל "מפטיר" הוא קרא בקולו הצלול את דברי ה[[הפטרה]]: "נחמו נחמו עמי" . לאחר קריאת ההפטרה, הוא סיים בברכות הנאמרות לאחר ההפטרה ואמר את המשפט: "על כסאו לא ישב זר". הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], רבה האשכנזי של העיר, שהיה נוכח בבית הכנסת, קם ממקומו וחזר בקול על המשפט ורעד עבר בקהל. המעשה הזה של הרב קוק הידהד עוד שנים ארוכות ברחבי העולם היהודי.
הנציב הגיע לבית הכנסת  בתפילת [[נשמת כל חי]]. הקהל עמד על רגליו. הוא ישב על כיסא מיוחד שהוכן עבורו ליד ארון הקודש. לידו ישב המושל חגור אקדח. ההתרגשות הגיעה לשיאה כאשר עלה לתורה וקבל "מפטיר" הוא קרא בקולו הצלול את ברכות ההפטרה . לאחר קריאת ההפטרה, הוא סיים בברכות הנאמרות לאחר ההפטרה והביע את המשאלה כי: "על כסאו לא ישב זר". הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], רבה האשכנזי של העיר, שהיה נוכח בבית הכנסת, קם ממקומו וחזר בקול על המשפט ורעד עבר בקהל. המעשה הזה של הרב קוק הידהד עוד שנים ארוכות ברחבי העולם היהודי.


לאחר התפילה הוזמנו כל הנכבדים ל[[קידוש]] למלון של אמדורסקי. החוויה נשארה חרותה בליבם של הנוכחים.
לאחר התפילה הוזמנו כל הנכבדים ל[[קידוש]] למלון של אמדורסקי. החוויה נשארה חרותה בליבם של הנוכחים.