בית הכנסת העתיק במעוז חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''בתי כנסת עתיקים''' מהתקופה הרומית יד חכיבוש הערבי , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של גדר המערכת של קיבוץ ...) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==גילוי האתר== | ==גילוי האתר== | ||
בראשית שנת | בראשית שנת 1974 אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ <ref name=AA>צבי אילן </ref>, קטע [[פסיפס]]ועליו תאור [[מנורה|מנורת שבעת הקנים]]. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב בקעת בית שאן . | ||
על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] | על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] בדואי . הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - עש-שם עץ [[שיזף]] שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד מ[[מעיין|מעיינותיו]] נובע ממרגולת הגבעה. | ||
נחמיה צורי מ | נחמיה צורי מ"רשות העתיקות" סקר את המימצאים בגבעה ומצא כי בקסרים שוקעו אבני-בניה, שברים של אבני-מזוזות ואף כלי שחיקה - מהתקופה ההלניסטית <ref name=AA/>. מימצאים נוספי שנמצאו היו :[[סרקופג]] עם עיטורים מעגלים וריבועים חוליות עמודים מאבן ומספר כותרות. | ||
==בית הכנסת== | ==בית הכנסת== | ||
בנובמבר 1974 החלו חפירות מסודרות באתר על-ידי דר' ו. צפיריס. במקום התגלו שלושה בתי-כנסת, זה על גב זה: | בנובמבר 1974 החלו חפירות מסודרות באתר על-ידי דר' ו. צפיריס. במקום התגלו שלושה בתי-כנסת, זה על גב זה: | ||
* העליון - דמוי | * העליון - דמוי "בסיליקה"], מרוצף פסים עם גדמים גיאומטרים. לנוכח [[ירושלים]] נמצאה במה ושקע בקיר, אשר שימש [[ארון קודש]]. נחשפה [[גניזה]] ובה נרות זכוכית וןמטבעות מסוף המאה ה-6 והמאה ה-7. נמצאו 50 מטבעות בשקית בד. בית הכנסת חרב בעת הכיבוש הערבי של ארץ-ישראל. | ||
* האמצעי - לא היה שקע בקיר לארון הקודש . הייתה לו רצפת פסיפס יפה, המורכבת משלושה שטיחים ועליהם נראית מנורה , אשכולות [[ענבים]] וכנראה [[אתרוג]]. אף הוא מהמאה ה-7 אולי, תחילת המאה. עליה הונחה אדמת [[חמרה]] ונבנה בית הכנסת העליון. | * האמצעי - לא היה שקע בקיר לארון הקודש . הייתה לו רצפת פסיפס יפה, המורכבת משלושה שטיחים ועליהם נראית מנורה , אשכולות [[ענבים]] וכנראה [[אתרוג]]. אף הוא מהמאה ה-7 אולי, תחילת המאה. עליה הונחה אדמת [[חמרה]] ונבנה בית הכנסת העליון. | ||
* התחתון - היה בנוי מגג רעפים - חומים אדומים- , אשר עליו הוקם בית הכנסת האמצעי. בסיסו היו מרצפות אבן גדולות. מימדיו היו קטנים יותר. הוא נבנה ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל]] | * התחתון - היה בנוי מגג רעפים - חומים אדומים- , אשר עליו הוקם בית הכנסת האמצעי. בסיסו היו מרצפות אבן גדולות. מימדיו היו קטנים יותר. הוא נבנה ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל]] | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==זיהוי המקום== | ==זיהוי המקום== | ||
נוסע נוצרי מהמאה ה-6 זיהה הסביבה ישוב בשם "באלה". ב[[כתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן]] שנחשפה בתל-רחוב רשומים שמות ישובים יהודיים בעמק בית שאן. אחד המקומות הנזכרים בכתובת ומתאימים למיקום בית הכנסת נקרא "דזבלייה" בצורת "פילי | נוסע נוצרי מהמאה ה-6 זיהה הסביבה ישוב בשם "באלה". ב[[כתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן]] שנחשפה בתל-רחוב רשומים שמות ישובים יהודיים בעמק בית שאן. אחד המקומות הנזכרים בכתובת ומתאימים למיקום בית הכנסת נקרא "דזבלייה" בצורת "פילי דזבלייה" ( שער דזבלייה) . צבי אילן משער שהכוונה היא חמקום זה <ref name=AA/>. | ||
[[יוסף בית מתתיהו]] מספר על מפקד בני-ישראל על-ידי [[שאול המלך]] בעיר בזק <ref> שמואל א' ח"א, י"ב</ref>. הוא גורס כי המקום בו הוא פקד את בני-ישראל היה ב"באלה" <ref>קדמוניות היהודים ו',ה' ג'</ref> | [[יוסף בית מתתיהו]] מספר על מפקד בני-ישראל על-ידי [[שאול המלך]] בעיר בזק <ref> שמואל א' ח"א, י"ב</ref>. הוא גורס כי המקום בו הוא פקד את בני-ישראל היה ב"באלה" <ref>קדמוניות היהודים ו',ה' ג'</ref> | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים|מעוז חיים]] | ||
גרסה מ־21:55, 2 באפריל 2009
|
|
בתי כנסת עתיקים מהתקופה הרומית יד חכיבוש הערבי , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של גדר המערכת של קיבוץ מעוז חיים שבבקעת בית שאן.
היום משמש האתר כאתר ארכאולוגי ונשמר על ידי אבשלום יעקובי, והוא גם מדריך סיורים במקום.
גילוי האתר
בראשית שנת 1974 אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ מעוז חיים גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ [1], קטע פסיפסועליו תאור מנורת שבעת הקנים. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב בקעת בית שאן .
על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה בית קברות בדואי . הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - עש-שם עץ שיזף שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד ממעיינותיו נובע ממרגולת הגבעה.
נחמיה צורי מ"רשות העתיקות" סקר את המימצאים בגבעה ומצא כי בקסרים שוקעו אבני-בניה, שברים של אבני-מזוזות ואף כלי שחיקה - מהתקופה ההלניסטית [1]. מימצאים נוספי שנמצאו היו :סרקופג עם עיטורים מעגלים וריבועים חוליות עמודים מאבן ומספר כותרות.
בית הכנסת
בנובמבר 1974 החלו חפירות מסודרות באתר על-ידי דר' ו. צפיריס. במקום התגלו שלושה בתי-כנסת, זה על גב זה:
- העליון - דמוי "בסיליקה"], מרוצף פסים עם גדמים גיאומטרים. לנוכח ירושלים נמצאה במה ושקע בקיר, אשר שימש ארון קודש. נחשפה גניזה ובה נרות זכוכית וןמטבעות מסוף המאה ה-6 והמאה ה-7. נמצאו 50 מטבעות בשקית בד. בית הכנסת חרב בעת הכיבוש הערבי של ארץ-ישראל.
- האמצעי - לא היה שקע בקיר לארון הקודש . הייתה לו רצפת פסיפס יפה, המורכבת משלושה שטיחים ועליהם נראית מנורה , אשכולות ענבים וכנראה אתרוג. אף הוא מהמאה ה-7 אולי, תחילת המאה. עליה הונחה אדמת חמרה ונבנה בית הכנסת העליון.
- התחתון - היה בנוי מגג רעפים - חומים אדומים- , אשר עליו הוקם בית הכנסת האמצעי. בסיסו היו מרצפות אבן גדולות. מימדיו היו קטנים יותר. הוא נבנה בהתקופה הרומית בארץ ישראל
צבי אילן, המתאר מימצאים אלה בספרו, מציין כי בית הכנסת במעוז הוא "המקום היחיד בארץ, שאפשר לעקוב בו אחרי התפתחות בתי הכנסת לאורך תקופה כה ארוכה". בחפירות נמצאו חלקי סורגי במה: על אחד יש שברים של ציורימ מנורה ועל השני האותיות העבריות "למ" [1]
זיהוי המקום
נוסע נוצרי מהמאה ה-6 זיהה הסביבה ישוב בשם "באלה". בכתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן שנחשפה בתל-רחוב רשומים שמות ישובים יהודיים בעמק בית שאן. אחד המקומות הנזכרים בכתובת ומתאימים למיקום בית הכנסת נקרא "דזבלייה" בצורת "פילי דזבלייה" ( שער דזבלייה) . צבי אילן משער שהכוונה היא חמקום זה [1].
יוסף בית מתתיהו מספר על מפקד בני-ישראל על-ידי שאול המלך בעיר בזק [2]. הוא גורס כי המקום בו הוא פקד את בני-ישראל היה ב"באלה" [3]
לקריאה נוספת
- צבי אילן, 78 טיולים במרחבי ישראל, עם עובד - תל אביב, תשל"ז.