בית כנסת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 34: | שורה 34: | ||
{{מקור|והשדי חמד שם תלה את מחלוקת זו במחלוקת במקור לקדושת בית כנסת, שגם בה נחלקו האם היא דאורייתא או דרבנן}}<ref>כדלקמן ד"ה במקור לקדושת בית כנסת.</ref>{{מקור|}}. | {{מקור|והשדי חמד שם תלה את מחלוקת זו במחלוקת במקור לקדושת בית כנסת, שגם בה נחלקו האם היא דאורייתא או דרבנן}}<ref>כדלקמן ד"ה במקור לקדושת בית כנסת.</ref>{{מקור|}}. | ||
==איסור סתירת בית כנסת== | |||
בגמרא<ref>בבא בתרא ג</ref> מובא שאסור לסתור בית כנסת עד שיבנו בית כנסת אחר במקומו, ונחלקו האמוראים בדבר: האם זה משום חשש שמא לא יבנו את בית הכנסת השני לבסוף, או משום חשש שלא יהיה מקום להתפלל. הרמב"ם פסק כשיטה הראשונה בגמרא שהחשש הוא שמא לא יבנו לבסוף את בית הכנסת וכן נפסק בשו"ע <ref>(סימן קנב)</ref>. | |||
מדברי הגמרא משמע כי איסור סתירת בית הכנסת הוא כעין גזירה מדרבנן, אך חלק מהראשונים הבינו שהאיסור הוא מדאורייתא. הרמב"ם למד שאיסור זה כלול באיסור "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" וכן משמע מדברי היראים<ref> (סימן תט) </ref>וכן חלקו האחרונים בדבר<ref>דאורייתא: חיי אדם יז. דרבנן: מנחת חינוך צלז-יח בסופו, שו"ת חתם סופר יו"ד רפא, חלקת יואב ד. והמבי"ט תפילה פרק יא הסתפק בזה</ref> . | |||
הט"ז כותב, שבמידה וקיים כבר בית כנסת קיים בעיר, מותר לסתור את בית הכנסת הישן אף לפני שבונים את החדש. לשיטתו, דברי הגמרא שאסור לבנות בית כנסת אחר אף כאשר כבר קיים, מדברים רק על בית כנסת ארעי, אך בבית כנסת קבוע אין חשש. לעומתו, המג"א פוסק כהבנה הפשוטה בגמרא שאסור לסתור בית כנסת אף כאשר קיים בית כנסת קבוע. הביאור הלכה כתב שפוסקים למעשה כט"ז, בתנאי שקיים מספיק מקום בבית הכנסת הקיים לכלל המתפללים. | |||
==קדושת בית הכנסת== | |||
הראשונים נחלקו האם קדושת בית כנסת הינה מדאורייתא או מדרבנן: | |||
* יש הלומדים שקדושת בית הכנסת היא מדאורייתא והיא כלולה במורא מקדש, משום שבית הכנסת מוגדר כמקדש מועט. דבריהם מסתמכים על הברייתא הלומדת מהפסוק "והשימותי את מקדשיכם" לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות, שגם הם מוגדרים כמקדש מועט, או מהפסוקים "ויראת מאלוקיך" וכן "ומקדשי תיראו". <ref>היראים (סימן תט) באותו אופן, ניתן להבין מדברי הרמב"ם (ספר המצווה ל"ת סה) שכלל באיסור "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" המדבר על איסור ביזוי המקדש, גם את בתי הכנסיות ומשמע שסובר כיראים.</ref> | |||
* יש הלומדים שקדושת בית הכנסת היא רק מדרבנן ונחלקו כיצד להגידרה. הרמב"ן סובר שמכיוון שבית הכנסת נועד שיתפללו בו, הרי הוא מוגדר כתשמיש מצווה. מאידך, הר"ן סובר שמכיוון שבית הכנסת נועד לומר בו דברי קדושה, הוא מוגדר כתשמיש קדושה והטילו בו חכמים קדושה מדבריהם, ולכן קדושתו גדולה יותר<ref>הרמ"א (קנב,א) פסק כדברי הרמב"ן והסבירו המשנ"ב שזה משום שבית הכנסת מוגדר גם הוא כמקדש מועט וכן הלכו בדרכו חלק מהאחרונים שו"ת בית שלמה או"ח סד (הובא בשדי חמד שם), פרי מגדים משבצות זהב או"ח קנג-א:</ref>. | |||
==ביכנ"ס אחר== | ==ביכנ"ס אחר== | ||